מרכז הסחורות והמסחר של דובאי (DMCC) | פתיחת חברה DMCC למשקיעים ויזמים

מרכז הסחורות והמסחר של דובאי (Dubai Multi Commodities Centre, DMCC, مركز دبي للسلع المتعددة) הוא אזור סחר חופשי ומרכז עסקים מוביל בדובאי, איחוד האמירויות. מאז הקמתו בשנת 2002 צמח DMCC להיות אזור הסחר החופשי הגדול בעולם, עם כ-25,000 חברות רשומות בלמעלה מ-180 מדינות. המרכז ממוקם ברובע Jumeirah Lakes Towers (JLT) בדובאי ומהווה אקוסיסטם עסקי דינמי הסובב סביב מסחר בסחורות, טכנולוגיה ושירותים. DMCC תורם כיום כ-7% מהתמ"ג של דובאי ומהווה יעד עיקרי להשקעות זרות ישירות, כ-15% מכלל ה-FDI לאמירות זורמות אליו. מדריך מקיף זה נועד לספק מידע סמכותי אך נגיש אודות DMCC למשקיעים, יזמים וחברות, ובפרט לקהל הישראלי בעקבות הסכמי אברהם (Abraham Accords, اتفاقيات أبراهام). נשלב נתונים עדכניים, מונחים מקצועיים (באנגלית ובערבית) והפניות למקורות חיצוניים מהימנים.

DMCC במספרים עדכניים

בשורה התחתונה: DMCC של היום הוא קומבינציה של היקף (עשרות אלפי עסקים), עומק כלכלי (השפעה משמעותית על ה-FDI והתמ"ג) וגיוון מגזרי (מסחורות מסורתיות ועד קריפטו ו-AI). הנתונים מלמדים על צמיחה עקבית וחוזקה כמוקד מסחר עולמי. לאור זאת, אין זה מפתיע ש-DMCC מושך עניין רב מצד משקיעים וחברות מכל העולם, כולל מישראל.

מיקום, דרכי יצירת קשר ושעות פעילות

DMCC שוכן ברובע ג'ומירה לייקס טאוארס (Jumeirah Lakes Towers, JLT) שבדרום דובאי, בקרבת מרינת דובאי ואזור אקספו. המתחם מאופיין באגמי נוי ומגדלים מודרניים למגורים ולעסקים. משרדי הנהלת DMCC עברו בשנת 2023 למגדל Uptown Tower החדש (במתחם Uptown Dubai הסמוך ל-JLT), אך מרכז שירות הלקוחות של DMCC ממשיך לפעול במגדל אלמאס (Almas Tower) האייקוני שב-JLT. מגדל אלמאס ("יהלום" בערבית) שימש כמשכן ההנהלה הקודם, והוא מארח עד היום את בורסת היהלומים של דובאי ומתקנים נוספים.

כתובת המטה: Uptown Tower, Uptown Dubai, ת.ד. 48800, דובאי, איחוד האמירויות הערביות. מטה זה מקושר היטב לתחבורה, תחנת המטרו הקרובה (DMCC Metro Station) נמצאת במרחק הליכה, ונמל התעופה הבינ"ל DXB במרחק כ-30 דקות נסיעה.

טלפון: +971 4 424 9600 (קו בין-לאומי) או 600 54 3622 (חיוג מקומי באמירויות).

כתובת אתר רשמי: dmcc.ae, האתר מציע מידע רב על הקמת עסק, שירותים לחברים, אירועים ועדכונים חדשותיים. כמו כן, DMCC מפעיל פורטל מקוון לחברי האזור (Member Portal) לקבלת שירותים מקוונים.

דוא"ל לפניות עסקיות: למעוניינים בהקמת חברה חדשה, ניתן לפנות לדוא"ל הייעודי setup@dmcc.ae לקביעת פגישה עם מרכז הרישום. קיימים גם נציגים בין-לאומיים: למשל, בהודו ובטורקיה DMCC מציג אנשי קשר מקומיים לסיוע למשקיעים באותן מדינות. אף שאין (עדיין) נציגות רשמית בישראל, DMCC משתף פעולה עם גופים ישראליים (כמו הבורסה הישראלית ליהלומים) ועם משרדי ייעוץ פרטיים, עליהם נרחיב בהמשך.

שעות פעילות:

טיפ שימושי: זמני הפעילות לעיל מתייחסים לזמן מקומי בדובאי (GMT+4, בדרך כלל שעה אחת קדימה מישראל בשעון חורף). משקיעים מישראל יכולים לנצל את החפיפה בשעות העבודה (בוקר ישראל = צהריים בדובאי) כדי ליצור קשר טלפוני ישיר. DMCC מפעיל גם מרכז מידע אונליין (Help Centre) בו ניתן להגיש שאילתות באתר, לעקוב אחר סטטוס בקשות ולקבל תשובות לשאלות נפוצות.

גישה פיזית: אורחים ויזמים יכולים לבקר במרכז השירות של DMCC במגדל אלמאס, אך חובה לתאם פגישה מראש באמצעות הפורטל. מומלץ לשאת תעודה מזהה (דרכון) ולבוש הולם לעסקים בעת ביקור. לבאי רכב פרטי, יש חניונים ציבוריים סביב המגדלים. ניתן גם להשתמש בשירות המטרו של דובאי, תחנת DMCC (תחנת JLT) נמצאת בקו האדום, במרחק דקות ספורות הליכה.

ניווט: לחצו על הקישור “Get Directions” באתר DMCC לקבלת הנחיות נסיעה באמצעות Google Maps. כתובת המיקום "Uptown Tower, Dubai" תוביל אתכם ישירות למטה החדש.

בסיכומו של דבר, מיקומו האסטרטגי של DMCC בדובאי, עיר המחברת בין המזרח והמערב, יחד עם הנגישות הגבוהה (תחבורתית ודיגיטלית), מאפשרים לחברות הפועלות בו ליהנות מנוכחות בלב מרכז עסקי גלובלי.

מידע למשקיעים ישראלים

הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות בספטמבר 2020 (הסכמי אברהם) פתחה בפני ישראלים צוהר להזדמנויות עסקיות חדשות בדובאי בכלל וב-DMCC בפרט. להלן מספר היבטים ייחודיים ורלוונטיים למשקיעים ישראלים המתעניינים בפעילות ב-DMCC:

הסרת החסמים הפוליטיים פתחה בפני ישראלים את דובאי כשער לשווקים גלובליים, ו-DMCC מצטייר כיעד מושלם לכך, בשל אופיו הבין-לאומי. מספרי החברות הישראליות במתחם עולה בהתמדה, וחלקן כבר מספרות על עסקאות מוצלחות: בתחום היהלומים (בו ישראל ואמירויות הן מעצמות, וכעת משתפות פעולה ישירות דרך הבורסות), בתחום הפינטק (חברות בלוקצ'יין ישראליות קיבלו רישיונות ב-DMCC Crypto Centre), ובתחום הטכנולוגיה החקלאית (יש התעניינות ישראלית בפלטפורמת Agriota של DMCC שתפורט בהמשך). כדי למנף מגמות אלה, על המשקיע הישראלי לנצל את היתרונות (פטור מויזה, הסכם סחר חופשי, סביבה דוברת אנגלית) ובמקביל להיעזר באנשי מקצוע מנוסים (עורכי דין, יועצים) כפי שנפרט בפרקים הבאים.

סקירה אנציקלופדית של DMCC: היסטוריה, מבנה ויחידות

DMCC הוקם בשנת 2002 מכוח צו של שליט דובאי, השייח' מוחמד בן ראשיד אל-מכתום, כחלק מחזון להפוך את דובאי למרכז סחר עולמי. מטרתו המוצהרת הייתה לספק את התשתית הפיזית, השוקית והפיננסית הדרושה להקמת שוק סחורות משגשג בדובאי. בשנותיו הראשונות התמקד המרכז ביצירת אקו-סיסטם עבור מסחר בזהב, יהלומים ומתכות יקרות, תעשיות בהן לדובאי יתרון היסטורי (השוק העתיק של דובאי, "סוק אל-דהב", היווה יסוד למסחר זהב אזורי עוד במאה ה-20).

ב-2003 נחנך מגדל אלמאס (Almas Tower), גורד שחקים בן 68 קומות שהפך לסמל DMCC. המגדל תוכנן במיוחד לאכלס בורסות סחורה, בין השאר את בורסת היהלומים של דובאי (Dubai Diamond Exchange, DDE) ואת מרכז הזהב והסחורות של דובאי (Dubai Gold & Commodities Exchange, DGCX). בורסת היהלומים של דובאי מדורגת היום כזירת מסחר מרכזית בעולם, עם מתקני ענק לעריכת מכרזי יהלומים. בשנת 2023 התקיימו ב-DDE לא פחות מ-70 מכרזים בינ"ל לקנייה ומכירה של יהלומים גולמיים ומלוטשים. ה-DDE יכול לארח מספר מכרזים במקביל, ומוסמך מעל 1,200 חברות חברי הבורסה הפעילות בענף. יתרה מזו, בשנת 2024 זכה מנכ"ל DMCC, אחמד בן סוליים, לשמש כיו"ר תהליך קימברלי העולמי, פורום בינ"ל למניעת סחר ב"יהלומי קונפליקט", מה שממצב את DMCC כשחקן מוביל בקביעת סטנדרטים גלובליים בענף היהלומים.

מבנה ארגוני ורגולטורי: DMCC פועל כ"רשות אזור חופשי" עצמאית תחת ממשלת דובאי, עם סמכויות להנפיק רישיונות עסק, לנהל רגולציה של החברות בתחומו, ולפתח תשתיות. הגוף הרשמי הוא DMCC Authority (רשות DMCC), והעומד בראשו הוא יו"ר ומנכ"ל בפועל, אחמד בן סוליים. בן סוליים מכהן בתפקיד מאז 2002 והוביל את DMCC מיומו הראשון, זוכה להערכה רבה על חזונו וחדשנותו. לצידו, משמשת פריאל אחמדי (Feryal Ahmadi) כקצינת התפעול הראשית (COO) של DMCC, המנהלת את הפעילות היומיומית והאסטרטגיה התפעולית. בשנת 2024 בוצעו רפורמות בממשל התאגידי של DMCC: הוכרז על מינוי דירקטוריון רשמי ל-DMCC, בראשו חמד בואמימ (Hamad Buamim), לשעבר מנכ"ל לשכת המסחר של דובאי, המשמש כיו"ר הדירקטוריון. סגנו הוא עבדולוואחד אל-אולמה, וחברי הדירקטוריון כוללים דמויות בינלאומיות כמו עבדאללה אל-שמסי, צ'ארלס ווב, מאי נשראללה ותיירי ג'ימונה. הרכב מגוון זה מביא מומחיות גלובלית לניהול DMCC. בן סוליים עצמו נותר המנכ"ל והיו"ר הביצועי (Executive Chairman), כך שהוא ממשיך להוביל את קבלת ההחלטות היום-יומיות.

מבחינת סמכויות רגולטוריות, DMCC מהווה "אזור סחר חופשי מוכר" בחוקי איחוד האמירויות. משמעות הדבר שהחברות הפועלות בתחומו כפופות לרגולציה הייחודית של DMCC וכן לחוקי איחוד האמירויות הרלוונטיים (פליליים, אזרחיים וכו'). לדוגמה, DMCC מפרסם תקנון חברות (Company Regulations), סט חוקים פנימיים שחל על חברות האזור. תקנון זה עודכן לאחרונה בשנת 2024 לגרסה מודרנית, והוא מכתיב נושאים כמו הקמת חברות, מבנה דירקטוריון, דיווחים כספיים ועוד. DMCC גם מוציא כללי רישוי (Licensing Rules) חדשים מעת לעת, ב-2024 יצאה גרסה חדשה של כללי הרישוי שהחליפה את אלו מ-2020. בנוסף, קיימים כללי משנה כמו תקנות עבודה (Employment Rules), תקנות למשרדי Family Office, כללי נושאי משרה, תקנות איכות הסביבה והבטיחות (HSE) ועוד. חברות ב-DMCC חייבות למלא אחר כללים אלו, המקבילים במידה מסוימת לחוק החברות והעבודה בישראל, אך מותאמים לאופי האזור החופשי. במקרים של הפרות או סכסוכים, DMCC רשאית להטיל סנקציות, אך לרוב הנושאים הנ"ל מוסדרים על ידי דיונים ישירים או הליכים בבתי המשפט של דובאי (שכן DMCC אינה מערכת משפט נפרדת כמו DIFC, עליה נרחיב בהמשך).

יחידות ויוזמות מרכזיות תחת DMCC: עם התפתחותו, DMCC הקים מספר מחלקות ומרכזי משנה כדי לשרת צרכים ענפיים מיוחדים. הבולטות שבהן:

DMCC הוא יותר מרק "אזור סחר חופשי", הוא תשלובת של תשתיות מסחר (בורסות סחורה), רגולציה מותאמת (Crypto Centre, תקנות זהב ויהלומים), ושכונת עסקים תוססת (JLT/Uptown) המציעה סביבת חיים ועבודה. ההיסטוריה שלו מעידה על ראיית הנולד של שליטי דובאי שהימרו על סקטור הסחורות, והיום הוא ממציא עצמו מחדש עם טכנולוגיה וחדשנות.

חוקים ונהלים למשקיעים זרים ב-DMCC

אחד היתרונות המשמעותיים של DMCC עבור משקיעים זרים הוא מסגרת החוק והמדיניות הידידותית לעסקים. להלן דגשים רגולטוריים חשובים:

התמונה הכללית היא ש-DMCC יצר סביבה רגולטורית "Pro-Business", ידידותית לעסק, עם חסמים ביורוקרטיים מינימליים, אך לצד זאת מוסדרים תחומי הסיכון כדי לשמר את אמינות המרכז. משקיע זר שיקפיד למלא אחר הנהלים (הגשת דוחות שנתיים, חידוש רישיון בזמן, שמירה על קובצי AML) ימצא ש-DMCC מספק לו שקט תעשייתי וכיסוי חוקי רחב לפעילותו.

מדריך: הקמת חברה ב-DMCC, שלבים, סוגי רישיונות ועמידה ברגולציה

הקמת חברה ב-DMCC היא תהליך מובנה יחסית, שאינו מסובך הרבה יותר מרישום חברה בישראל, אך דורש הבנת השלבים והמסמכים הנדרשים. נפרוט כאן מדריך צעד-אחר-צעד למשקיע או ליזם המעוניין לפתוח חברה חדשה ב-DMCC (להקמת סניף של חברה קיימת התהליך דומה, עם התאמות קלות):

1. הגדרת סוג החברה והמבנה המשפטי: בשלב ראשון יש להחליט על מבנה התאגיד. ב-DMCC קיימים כמה סוגי ישויות אפשריות:

2. בחירת שם לחברה ובדיקת שם מסחרי: יש לבחור שם חברה באנגלית (אפשר בנוסף שם בערבית). השם צריך לעמוד בכללי רשות החברות של DMCC: לא להשתמש בשמות רשויות ("Dubai", "Emirates") ללא אישור, להימנע ממילים פוגעניות, ולא לבחור שם שכבר תפוס. ניתן לבצע חיפוש מקדים בפורטל DMCC לבדיקת זמינות השם. לאחר בחירת השם, יש להגיש אותו לאישור מקדמי, בדרך כלל DMCC מאשרת שם בתוך 1–2 ימי עסקים. כדאי להכין 2–3 אופציות חלופיות למקרה שהשם הראשון יידחה.

3. הגדרת תחומי פעילות (Business Activities) ובחירת סוג רישיון: על כל חברה לציין אילו פעילויות עסקיות תבצע, מתוך רשימה מוגדרת. הרשיון שתקבל החברה יהיה בהתאם:

4. הגשת בקשה וקבלת אישור מקדמי: הבקשה נעשית באופן מקוון דרך פורטל ההקמה של DMCC או באמצעות סוכן רשום. יש למלא טופס בקשה הכולל פרטי בעלי המניות, שם החברה הנבחר, סוג הרישיון והפעילויות, כתובת ומסמכים נלווים (צילום דרכון של כל בעל מניה/מנהל, קורות חיים, והוכחת כתובת מגורים לעיתים). כמו כן משלמים את אגרת הבקשה, 1,035 AED חד פעמי. DMCC יבצע בדיקת נאותות בסיסית (רקע פלילי, סנקציות בינ"ל) על המבקשים, ובתוך ~5 ימי עסקים מוציא Approval In Principle, אישור עקרוני לרישום החברה.

5. הכנת מסמכים להתאגדות (Incorporation): בשלב זה יש לערוך ולחתום על מסמכי ההתאגדות: תקנון החברה (Articles of Association), טופס הצהרת בעלי מניות, והסכמים נוספים אם נדרשים. DMCC מספקת תבנית תקנון סטנדרטית, הניתנת להתאמה. התקנון קובע את שם החברה, הונה, חלוקת המניות, זכויות ההצבעה, מינוי דירקטורים וכו'. כל בעלי המניות צריכים לחתום (ניתן מרחוק באמצעות ייפוי כוח נוטריוני או דיגיטלית בתנאים מסוימים). DMCC גובה אגרת תקנון 2,020 AED. אם בעלי המניות הם תאגידים זרים, נדרש לספק מסמכי התאגדות שלהם מאומתים (חותמת אפוסטיל ותרגום נוטריוני לערבית/אנגלית).

6. בחירת פתרון משרדי וכתובת מקומית: כדי לקבל רישיון, חובה להראות הסדר לגבי מקום פיזי ב-DMCC. האפשרויות:

7. תשלום דמי הרישום והנפקת רישיון: לאחר אישור כל הניירת, יש לשלם את אגרת הרישום (Registration fee) חד-פעמית, 9,020 AED, ואת אגרת הרישיון לשנה ראשונה, הסכום משתנה לפי סוג הרישיון ומספר הפעילויות. רישיון סטנדרטי מתחיל בכ-10,000 AED, אך בפועל רישיון ממוצע ב-DMCC עולה ~20,285 AED לשנה (לדוגמה, אם בוחרים כמה פעילויות). עבור רישיון כללי/רב תחומי העלות אף גבוהה יותר. בדוגמה שלנו: חברה עם פעילות מסחר ושירות אולי תשלם ~20K. יחד עם דמי התקנון והבקשה, ניתן לומר כי עלות ההקמה בשנה א' מסתכמת בכ-35,000–50,000 AED (לא כולל עלות שכירות המשרד). ראו בטבלה למטה השוואת עלויות מול RAKEZ. עם התשלום, DMCC ינפיק: תעודת רישום חברה, רישיון עסק וכרטיס הקמה (Establishment Card). הכרטיס הוא מעין תעודה מגנטית שמאפשרת לחברה לפעול מול רשויות ההגירה והמכס.

רכיב עלות ב-DMCC (AED) עלות ב-RAKEZ (AED)
אגרת בקשה + רישום חד-פעמי ~12,075 (1,035 בקשה + 9,020 רישום + 2,020 תקנון) כלול בחבילה (אין תשלום נפרד, החבילות כוללות רישום)
דמי רישיון שנתיים + כתובת (בסיסי, 1 ויזה עם פלקסי) ~35,000 (לדוגמה: 20,000 רישיון + 15,000 פלקסי) 12,000 (רישיון + פלקסי לחברה עם 1 ויזה)
סה"כ שנה ראשונה (משוער) ≈47,000 AED (כ-12,800$) ≈12,000 AED (כ-3,300$)
חבילת "רב-ויזות" (לדוגמה 4 ויזות + משרד) ~75,000 AED (הערכה: רישיון 20K + משרד קטן 50K + רישום) 34,000 AED (4 ויזות + משרד סטנדרטי בחבילה)
אורך אשרת שהייה לבעלים 3 שנים 2 שנים

הערות: RAKEZ מציעה חבילה זולה במיוחד של 6,000 AED לשנה לחברה ללא ויזות (מתאים לחברה שאינה דורשת תושבות מקומית), אפשרות שאין מקבילה ב-DMCC (גם חברה ללא ויזות ב-DMCC עדיין תשלם את מלוא אגרת הרישיון). מצד שני, DMCC ממוצב כאזור פרימיום במיקום מרכזי, ומספק אקוסיסטם עסקי שונה. שימו לב גם להבדל באורך הויזה: ב-DMCC בעל חברה מקבל ויזה ל-3 שנים, ב-RAKEZ ל-2 שנים. פערי העלות משמעותיים, ובעוד משקיע התקציב עשוי לשקול RAKEZ, עבור רבים היתרונות של דובאי (מיקום, תדמית, שירותים) מצדיקים את העלות העודפת של DMCC.

8. פתיחת חשבון בנק עסקי: עם קבלת הרישיון, החברה יכולה (וצריכה) לפתוח חשבון בנק באיחוד האמירויות. DMCC אינו בנק, אך הוא מקל על התהליך על-ידי מכתב הפניה ותמיכה. נציגי Emirates NBD, FAB, Mashreq ובנקים אחרים נפגשים מעת לעת עם חברות DMCC להסביר על השירותים. חשבון בנק דורש פגישה עם חתימת בעלי הזכויות והצגת מסמכי החברה. תודות להסכמי אברהם, בנקים אמירתיים מקבלים כיום בעלי דרכון ישראלי ללא קושי מיוחד (בעבר משקיעים ישראלים השתמשו בדרכון זר). מסמכים נדרשים: רישיון DMCC, תזכיר ותקנון החברה, דרכוני בעלי החתימה, לעיתים מכתב המלצה מבנק קודם. פתיחת החשבון אורכת 2–6 שבועות כתלות בבנק ובבדיקות ה-Compliance. חלק מהבנקים יבקשו תוכנית עסקית או תחזית תזרים להבין את הפעילות (בפרט בעסקי קריפטו או מסחר). מומלץ לפתוח חשבון בזרוע הבינ"ל של הבנק עם שירות בשפה הנוחה (יש מנהלי קשר דוברי אנגלית בכל הבנקים, וחלקם אף דוברי עברית).

9. הוצאת אשרות ותפעול שוטף: לאחר השלמת כל הנ"ל, החברה "פעילה" באופן מלא. בשלב זה ניתן להתחיל להגיש בקשות לויזות תושבות עבור הבעלים/העובדים. הבקשה מוגשת דרך פורטל DMCC, כרוכה בבדיקות רפואיות (כולל צילום חזה ובדיקת דם) באמירויות, ובהנפקת תעודת זהות Emirates ID. זמן הטיפול הוא 1–3 שבועות. עלות ויזה (כולל ביטוח רפואי חובה) היא בסביבות 3,500–5,000 AED לאדם, תלוי בסוג ובמשך. עם קבלת הויזות, המשקיעים רשאים לשהות ולעבוד בדובאי כחוק. ניהול החברה: מדי שנה יש לחדש את הרישיון (תמורת אגרה שנתית דומה לזו של השנה הראשונה), לעדכן את כתובת השכירות (לחדש חוזה), ולהגיש ביקורת כספית שנתית (נדרש להעסיק רו"ח מאושר DMCC כדי להגיש דוחות, בדרך כלל חברות קטנות מקבלות פטור עד גודל מסוים, אך מ-2024 כלל החברות חייבות בדוח שנתי). DMCC מציעה "פורטל חברים" לניהול כל הפעולות הללו אונליין.

10. עמידה בכללי ציות (Compliance): עוד בטרם התחלת הפעילות, על החברה להכיר בכך שהעובדה שהיא פטורה ממס לא פוטרת אותה מחובות רגולטוריות. יש לשמור על נהלי AML כנדרש (בעיקר אם עוסקים בכספים/סחורות רגישות), למנות מזכיר חברה (אפשר בעל החברה עצמו) לניהול פרוטוקולים, ולשמור מסמכים חשובים. DMCC רשאי לערוך ביקורת פתע או לבקש מסמכים לאימות פעילות. כמו כן, עקב חוקי הכללת נשים בדירקטוריון באמירויות, מומלץ לכל חברה למנות אישה בתפקיד ניהולי או בדירקטוריון, אף אם אינה חובה פורמלית עבור חברה קטנה. עוד כלל: יש ליידע את DMCC ולבקש אישור לכל שינוי מהותי, כניסת בעל מניות חדש, שינוי שם, מיזוג וכו'.

בנקודה זו, החברה שלכם רשומה, ממוקמת, ומוכנה לפעולה במסגרת DMCC! התהליך כולו, מרגע הגשת הבקשה עד רישיון, אורך כ-4–6 שבועות בממוצע (ייתכן מהר יותר, במיוחד אם הכל הוגש מושלם). עלות כוללת משוערת לשנה הראשונה בחישוב גס: ~50–60 אלף דירהם (כולל הכל, רישיון, משרד, ויזה אחת), גבוה מאשר בישראל (בה פתיחת חברה עולה כ-2,600 ש"ח בלבד ללא עלות משרד), אך מקבלים תמורת זאת סביבת מס פטורה ותשתית גלובלית.

טיפ: רבים שוכרים את שירותיהם של סוכני הקמה (Business Setup Consultants) לטיפול בכל הביורוקרטיה. DMCC מפרסם רשימת "שותפי שירות" מאושרים, אך ניתן גם להסתמך על המלצות. חברות כמו One-Stop Centre DMCC, Emirabiz, Shuraa וכו' מציעות חבילות "Turnkey" הכוללות הכנת מסמכים, השכרת משרד פלקסי והגשת כל הטפסים. העלות היא לרוב כ-5,000–15,000 דירהם מעבר לאגרות, תלוי בשירות. משקיע ישראלי שמתקשה מרחוק עשוי למצוא בערוץ זה פתרון יעיל, במיוחד כאשר יש מחסום שפה או צורך לרוץ בין משרדים. עם זאת, אם אינכם נרתעים ממילוי טפסים, פורטל DMCC מאפשר DIY והצוות עוזר לאורך הדרך.

פתיחת חברה ב-DMCC דורשת תשומת לב לכמה פרטים שלא תמיד קיימים בישראל (כמו בחירת פעילות מתוך רשימה קבועה ודרישת הון מינימום), אך אינה מכשול משמעותי. DMCC עיצב את התהליך שיהיה "ידידותי למשקיע", הרבה ממנו מקוון, שקוף, ועם מוקדי תמיכה זמינים. אין פלא שהמרכז רושם מדי שנה אלפי חברות חדשות, כולל חברות הזנק ישראליות שהעידו כי בתוך כחודשיים מרעיון הן כבר היו פעילות בדובאי הודות לפלטפורמת DMCC.

פרויקטים בולטים של DMCC: Uptown Dubai, מרכז הקריפטו, Agriota ועוד

DMCC אינו קופא על שמריו, אלא יוזם פרויקטים ופיתוחים חדשים השכם והערב. נציג כעת שלושה פרויקטים/מיזמים מרכזיים של DMCC, אשר מדגימים את חזונו להתרחב לעולמות חדשים ולחזק את מעמדו:

1. Uptown Dubai, פיתוח רובע עולמי חדש: Uptown Dubai הוא פרויקט דגל נדל"ני שמובילה DMCC בשנים האחרונות. הרציונל: ליצור מרכז עירוני מודרני ומשודרג המשלים את JLT הוותיק. המתחם, השוכן מצפון ל-JLT בסמוך לכביש Sheikh Zayed, עתיד לכלול מספר מגדלי יוקרה, שטחי מסחר קמעונאי, מלונות, ודירות פאר. המגדל הראשון, Uptown Tower, נחנך בסוף 2022–תחילת 2023. מדובר בגורד שחקים מרשים (גובה ~340 מטר) עם ארכיטקטורה בהשראת היהלום, חזיתותיו זוהרות כיהלום ליטוש. כפי שפורט, המגדל משלב מלון יוקרה של מותג SO/ (של רשת אקור הצרפתית), דירות מגורים מפוארות (branded residences) תחת המותג Marriott, וכאמור 22 קומות משרדים Class A. מעבר ליוקרה, Uptown Tower מתאפיין בטכנולוגיה חכמה לניהול אנרגיה ובתעודת LEED Gold לבנייה ירוקה. עבור DMCC, המעבר למטה החדש שם מהווה הצהרת כוונות: Uptown אמור להיות "הדבר הגדול הבא". המגדל השני, מגדל Uptown השני, תוכנן במקור להתנשא אף גבוה יותר (היו דיבורים על >100 קומות), אך לפי העדכון האחרון DMCC בחרה לבנות שני מגדלים בינוניים (23 ו-17 קומות) בשלב הבא, ככל הנראה בשל התאמת הביקוש. מגדלים אלה יתמקדו במשרדים (70 אלף מ"ר שטחי עבודה ברמה גבוהה) ושטחי מסחר ובילוי (8,000 מ"ר). בנוסף, הוכרזו 6 מגדלי מגורים חדשים ב-JLT הקיים, שמעידים על ביקוש גובר למגורים באזור (אולי בזכות התרחבות הפעילות העסקית). Uptown Dubai יספק לעסקים סביבת עבודה מתקדמת ומקושרת: קישור ישיר לתחנת מטרו עתידית, קרבה למרכז הכנסים של Expo City, ונראות קו רקיע. עבור משקיעים בינ"ל, נכסי נדל"ן מסחריים ב-Uptown צפויים להניב תשואות נאות (עוד על מחירי הנדל"ן, בהמשך). כמו כן, Uptown מושך משרדים אזוריים של חברות על: לדוגמה, דווח שענקית היהלומים De Beers וכן Bulgari בחרו למקם משרדים ב-Uptown, מה שממצב אותו כ-Hub חדש. בקיצור, Uptown Dubai הוא פרויקט שאפתני ההופך את קמפוס DMCC ליעד כולל Live-Work-Play: לגור, לעבוד ולבלות בסמיכות. הפרויקט מסייע לצמיחת דובאי עצמה, בתרומתו להיצע שטחי המשרדים והנדל"ן האיכותי בעיר ולפיזור עומסים ממרכז העיר הקלאסי.

2. DMCC Crypto Centre, בניית קהילת בלוקצ'יין גלובלית: מרכז הקריפטו של DMCC, עליו דיברנו גם בפרקים קודמים, הוא יותר מסתם "רישיון", הוא אקוסיסטם מלא לחברות בלוקצ'יין, מטבעות קריפטו ו-Web3. המרכז הוקם מתוך הבנה שהעתיד הפיננסי והמסחרי מתפתח לכיוון טכנולוגיות מבוזרות, ו-DMCC רוצה להיות בחזית המהפכה. כמה מאפיינים שהופכים את Crypto Centre לייחודי:

3. Agriota ויוזמות דיגיטליות בסחר חקלאי: פרויקט Agriota הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו DMCC לוקח בעיה אזורית ומציע פתרון מבוסס טכנולוגיה. איחוד האמירויות תלויה ביבוא רוב המזון שלה, והיה צורך לקצר שרשראות אספקה ולהוזיל עלויות. DMCC חבר לסטארט-אפ הודי כדי ליצור פלטפורמת בלוקצ'יין שמחברת ישירות בין חקלאים מהכפרים בהודו לבין קניינים באמירויות, תוך עקיפת מתווכים יקרים. בפלטפורמה, עסקאות נסגרות בחוזים חכמים, התשלום מובטח בחשבון נאמנות, והקונה יכול לעקוב אחר מקור התוצרת ואיכותה. Agriota משקפת 3 יתרונות של DMCC:

  1. חדשנות דיגיטלית: שימוש בבלוקצ'יין לוגיסטי (דומה לשימוש שעשתה DMCC בפלטפורמת DigitalSugar למסחר בסוכר).
  2. גמישות וגיוון: DMCC מעבר לסחורות יקרות נכנס גם לסחורות "רכות" (חקלאיות), ומנצל את מעמדו הנייטרלי לאגד שותפים אזוריים.
  3. מיתוג כמרכז מצוינות: הצלחת Agriota (שכבר תיווכה במאות עסקאות) ממקמת את DMCC בחזית מגמת ה-AgriTech.
    ישראלים יכולים להפיק תועלת עקיפה: ישראל מובילה בטכנולוגיות חקלאיות, ויכולה למשל לשתף פעולה עם DMCC לשילוב פתרונות כמו חיישנים או מערכות מטאורולוגיות עבור פלטפורמת Agriota, או אפילו לחקות את המודל לקישור בין חקלאי ישראל לשווקים חדשים באסיה.

פרויקטים נוספים: מעבר לשלושת הנ"ל, כדאי להזכיר ש-DMCC מוביל עוד יוזמות: למשל, מרכז הגיימינג (Gaming Centre) שהוקם ב-2022 למשיכת חברות גיימינג ואי-ספורט, וכאמור מתרחב במהירות (כמעט 100 חברות גיימינג עד סוף 2023). גם מרכז AI מתוכנן, DMCC הודיע על כוונה להשיק מרכז לתחום הבינה המלאכותית ב-2024, במטרה למשוך סטארט-אפים ושותפויות בתחום החם ביותר כיום. אפילו בתחומי איכות הסביבה, DMCC פעיל: הוא משיק תכניות Sustainability ושואף להיות אזור ירוק (למשל Uptown Tower נבנה בתקן סביבתי מחמיר).

התמונה המצטיירת היא ש-DMCC לא שוקט על השמרים למרות הצלחתו, אלא פועל כל הזמן לחדש, להתרחב ולגוון. הדבר מבטיח שגם בעתיד ימשיך להיות רלוונטי ואטרקטיבי. למשקיע או חברה ששוקלים כניסה ל-DMCC, הפרויקטים הללו הם גם הזדמנויות בפני עצמן, בין אם כהשקעה ישירה (רכישת נדל"ן באפטאון), כשיתוף פעולה (לחבור למרכז הקריפטו) או כלקוח/ספק (לנצל את Agriota).

אינטגרציה עם רשויות ואזורים אחרים: DIFC, DSO, RAKEZ, ADGM ועוד

איחוד האמירויות הוא פסיפס של אזורי סחר חופשיים ורשויות רגולטוריות ייחודיות. כיצד DMCC משתלב בנוף זה? כאן נשווה בין DMCC לבין אזורים מקבילים ונראה מתי משקיע עשוי לבחור בכל אחד:

ישראל: בניגוד למפרץ, לישראל אין אזורי סחר חופשי במובן של פטור מס גורף. מה שקיים: אזור סחר חופשי באילת (פטור ממע"מ לעסקים באילת), אזורי עדיפות לאומית, בפריפריה שחברות בהן מקבלות הטבות מס (מפעלים באזור פיתוח א' משלמים 7.5% מס חברות בלבד במקום 23%), ו"אזורי סחר חופשי" משותפים עם ירדן ומצרים (QIZ) בתחומי טקסטיל, אך אלו מסגרות ייחודיות מאוד. אין בישראל אזור שבו אפשר לפתוח חברה ללא מס בכלל. לכן, עבור ישראלים, החוויה של DMCC ייחודית: קבלת פטור מס מלא, בעלות זרה ללא בירוקרטיה (בישראל, להעסיק זר או לקבל היתר השקעה זר, כרוך בהמון טפסים ואישורים). גם התנהלות המטבע במפרץ נוחה, הדירהם צמוד לדולר, אין מגבלות מט"ח, בעוד שבישראל שקלים הם המטבע העיקרי ויש רגולציית מטבע חוץ (אם כי קלה יחסית). לשם הוגנות, נזכיר שישראל מצטיינת בתחומים אחרים: הגנת קניין רוחני חזקה, כוח אדם טכנולוגי זמין ותרבות חדשנות. וחשוב לא פחות: שוק ההון הישראלי עמוק יותר, חברה ישראלית יכולה להנפיק בת"א, ליהנות מהייטק מקומי וקרנות ממשלתיות, דברים שלא זמינים בדובאי באותה מידה. לפיכך, יש חברות ישראליות שמשלבות: משאירות R&D בישראל ופותחות שלוחה עסקית ב-DMCC כדי ליהנות משני העולמות.

האם DMCC ויתר האזורים משתפים פעולה? באופן רשמי, לכל אזור חופשי אמירותי יש ממשל נפרד. אין "רשות על" מתאמת. עם זאת, ממשלת איחוד האמירויות מתווה מדיניות כוללת (למשל חוק מס חברות חל על כולם, וחוקי עבודה חלים בכל האזורים). יש גם יוזמות פדרליות שמקלות מעבר בין אזורים: לדוגמה, רישיון נהיגה שהונפק באבו דאבי תקף גם בדובאי; עובדים יכולים לעבור עם ויזה מ-Free Zone אחד לאחר בלי לצאת מהמדינה; אזורים חופשיים משתתפים יחד בכנסים בינ"ל תחת מותג "UAE Freezones". גם המעבר בתוך הקריירה נפוץ, מנהל שהיה ב-JAFZA עובר לנהל ב-DMCC, וכו'.

השורה התחתונה למשקיע: הבחירה באזור חופשי תלויה בצרכים. אם תרצו למנף את האקו-סיסטם של מסחר גלובלי, מפגשים עם כלכלות שונות, ומיקום בלב ההתרחשות, DMCC הוא בחירה מצוינת. אם המיקוד אך ורק פיננסי, בדקו את DIFC/ADGM. אם התקציב קטן מאוד, שקלו את RAKEZ, אך היו מוכנים לנסוע רחוק. בכל מקרה, העובדה שיש מגוון אזורים דווקא עובדת לטובתכם: אפשר להתחיל במקום זול ואז "לשדרג" ל-DMCC כשהעסק גדל, או להחזיק יחידות בכמה אזורים (למשל מחסן ב-JAFZA, משרד מכירות ב-DMCC). איחוד האמירויות היא כלכלה של איגוד אמירויות, והיכולת לנצל כל אמירות לצרכיכם היא חלק מהמשחק.

השוואה בינלאומית, DMCC מול אזורי סחר אחרים במפרץ ובעולם

כדי להבין את מעמדו של DMCC, ראוי להשוותו למקבילים אזוריים ובינלאומיים:

מפרץ ערב:

ישראל:

השוואה גלובלית:

DMCC ניצב בשורה הראשונה של אזורי הסחר בעולם: הוא זוכה בעקביות לתואר "אזור השנה", מה שמעיד על מדדים כמו כמות השקעות, מספר חברות חדשות, שביעות רצון, חדשנות וכו'. משקיע ששוקל מיקום בין-לאומי למיזם שלו, DMCC מהווה חלופה מצוינת אולי אפילו עדיפה בהיבטים מסוימים על סינגפור/הונג-קונג, בגלל עלויות נמוכות יותר, ויזה זמינה, ושוק מזרח תיכוני בהתהוות. במיוחד עבור משקיעים ישראלים, הקרבה הגאוגרפית (3 שעות טיסה) והתרבותית (יש יותר דמיון ממה שנדמה) הופכות את דובאי ו-DMCC ל"בית שני" עסקי טבעי, יותר מאשר מתחרים רחוקים.

נדל"ן באזור-DMCC

אחד ההיבטים החשובים למשקיעים, ובפרט ישראלים המתעניינים בדובאי, הוא השקעה בנדל"ן, בין אם לרכישה מניבה או לצרכי שימוש עסקי. אזור DMCC (JLT ואפטאון) מציע מגוון הזדמנויות נדל"ן: דירות מגורים, משרדים, חנויות, שטחי מסחר, אפילו נכסים מיוחדים כמו חנויות זהב או חניות. בטבלה שלהלן ריכזנו 15 קטגוריות נכסים טיפוסיות במתחם, עם מחיר רכישה ממוצע (באדירהם ובדולר) ותשואת שכירות גולמית מוערכת באחוזים. הנתונים מבוססים על עסקאות ונתוני שוק עדכניים (2024):

קטגוריית נכס מחיר ממוצע (AED) מחיר ממוצע (USD) תשואת שכירות שנתית
דירת סטודיו (כ-40 מ"ר), JLT 450,000 AED $122,500 8% (מושכר ~36,000 שנתי)
דירת 1 חדר שינה (כ-70 מ"ר) 800,000 AED $218,000 7% (מושכר ~56,000 שנתי)
דירת 2 חדרים (כ-110 מ"ר) 1,200,000 AED $327,000 6.5% (מושכר ~78,000 שנתי)
דירת 3 חדרים (כ-150 מ"ר) 1,800,000 AED $490,000 6% (מושכר ~108,000 שנתי)
דירת יוקרה בבניין ממותג (Uptown Tower) 2,500,000 AED $680,000 5% (מושכר ~125,000 שנתי)
דירת מלון/שירות (Marriott Residences) 2,000,000 AED $545,000 6% (תשואה מעט גבוהה בזכות שירותי מלון)
משרד קטן, 100 מ"ר (מגדל בינוני) 1,000,000 AED $272,000 8% (שכ"ד ~80,000 שנתי)
משרד קומה שלמה, 1,000 מ"ר 8,000,000 AED $2,180,000 7% (שכ"ד ~560,000 שנתי)
משרד פרימיום, 100 מ"ר (Uptown) 2,000,000 AED $545,000 6% (שכ"ד ~120,000 שנתי)
חנות קטנה, 50 מ"ר (קומת קרקע JLT) 750,000 AED $204,000 9% (שכ"ד ~67,500 שנתי)
שטח מסעדה, 150 מ"ר (על האגם) 2,250,000 AED $613,000 10% (שכ"ד ~225,000 שנתי, בזכות ביקוש למסעדות)
יחידת מלאכה/תכשיטים (Gemplex) 4,000,000 AED $1,090,000 8% (שכ"ד ~320,000, תלוי ביקוש בענף)
מקום חניה פרטי במגדל מגורים 50,000 AED $13,600 ~10% (השכרה ~5,000 שנתי לרכב)
שטח מסחר קמעונאי, Uptown (יוקרה) 3,000,000 AED $817,000 6% (שכ"ד ~180,000 שנתי, מותגים יוקרתיים משלמים פחות ביחס למחיר הגבוה)
מלון 4 כוכבים (בניין 200 חדר ב-JLT) 300,000,000 AED $81,700,000 ~6% (רווח תפעולי שנתי ~18 מיליון)

הסברים ותחזיות: הנתונים לעיל משקפים מגמות שוק. מחירי הדירות ב-JLT עומדים בממוצע על ~1,000 דירהם לרגל רבועה (בערך 10,760 ש"ח/מ"ר), נמוך מרבעים יוקרתיים כמו מרינה (1300 דירהם/ר"ר), ולכן מושכים משקיעי נדל"ן שרוצים תשואה גבוהה יותר. ואכן, תשואות הדיור ב-JLT ממוצעות 7–8%, גבוה ביחס לממוצע דובאי (~5–6% לדירות), וגבוה משמעותית מערים מערביות (3–4%). לכן JLT מככב בלא מעט דיווחים כאזור מומלץ להשקעה מניבה. תשואות המשרדים ב-JLT גם הן אטרקטיביות, סביב 7–8%, ומשרדים מבוקשים בשל המיקום ושטחי החניה הנוחים. ראוי לציין שדמי הניהול והתחזוקה (המשולמים על ידי בעל הנכס) יכולים לגרוע כ-1–1.5% מהתשואה הגולמית, אך עדיין נשארת תשואה נטו נאה. מחירי Uptown גבוהים יותר (עד 2,000–3,000 דירהם/ר"ר לדירות ולמסחר), ולכן התשואות שם מעט נמוכות יותר, אם כי נכסי Uptown עשויים להעריך את שווים ככל שהפרויקט מבסס מעמדו.

קטגוריות מיוחדות: חנויות ומסעדות, JLT ידועה במרקם המסחרי השוקק שלה סביב האגמים. חנויות קטנות (מינימרקט, מספרה) נרכשות ~750 אלף דירהם ומושכרות בכ-75–135 אלף (תלוי מיקום, על הרחוב הראשי או פנימה), כך 9%+ אפשרי. מסעדות על האגם משלמות פרמיה בשכירות, במיוחד אם יש רישיון אלכוהול (מסעדות בעלות רישיון זה נדירות ב-JLT אך קיימות בבתי מלון שם). יחידות Gemplex, כמה מבנים באזור DMCC יועדו לתעשיות תכשיטים עם סדנאות וחדרי כספות. מחירן משקף שילוב של שטח תעשייתי וייחוד שימוש. חניות, ב-JLT, כמו בישראל, לעיתים בעלים פרטיים מוכרים חניות בבניין. משקיעים רוכשים ומתזמנים השכרות לדיירים או לעובדים קרובים. היות ומקומות חניה ביקושים (במיוחד במגדלים בהם הדירות נמכרו ללא מספיק חניות), אפשר לקבל ~400–500 דירהם לחודש על מקום, מה שנותן כ-10% שנתי על מחיר 50k. זה נחשב מעולה אך בנדל"ן זעיר. מלון שלם, עבור משקיע מוסדי גדול, רכישת מלון (או בנייתו) היא מהלך אפשרי. מלון 4 כוכבים 200 חדר ב-JLT (כמו Bonnington למשל) מניב לפי נתוני השוק ~6% נטו, כי התפעול עולה כסף, אך יש אפסייד אם התיירות עולה (ונראה שהיא במגמת שיא בדובאי כעת). יש גם מלונות דירות המאפשרים רכישת חדר יחיד, מודל "קונדוטל". למשל, מלון מריוט רזידנס החדש מציע מכירת יחידות למשקיעים החל מ-1.88 מיליון AED, ותשואה מובטחת לתקופה ראשונה, אם כי צריך לשים לב לדמי הניהול הגבוהים.

השוואה לישראל: בישראל תשואות שכירות ממוצעות: ~3% בדירות מרכז הארץ, ~5% בפריפריה, ~6–7% במשרדים (ת"א) ויותר מזה רק בסיכון גבוה. לכן דובאי קורצת למשקיעי נדל"ן ישראלים, ניתן לכאורה לקבל פי שניים תשואה. עם זאת, יש להביא בחשבון: סיכון מטבע (דירהם צמוד לדולר, מה שכיום דווקא יתרון לישראלים כי השקל נחלש), מרחק וניהול מרחוק (צריך חברת ניהול מקומית לטפל בשוכר), ועלויות עסקה (בדובאי אין מס רכישה למשקיע זר, רק כ-4% דמי העברת בעלות ו-2% למתווך, ועדיין זה סביר).

הנדל"ן ב-DMCC מציע סל הזדמנויות רחב, ממשקיע קטן שיכול לרכוש סטודיו בתקציב 120 אלף דולר ולקבל 8% תשואה, ועד תאגיד שיקנה שטחי משרדים שלמים. שוק השכירות תוסס בשל הביקוש למגורים ולעסקים באזור, ובשנים הקרובות עם פתיחת Uptown ייתכן גם עליית ערך לנכסים מוקדמים. כמובן, יש לבצע בדיקת נאותות פרטנית בכל נכס (מיקום מדויק, מצב, דמי שירות), אבל באופן כללי, השקעה בנדל"ן ב-DMCC הפכה לדרך מקובלת עבור משקיעים בינ"ל לגוון את פורטפוליו הנכסים שלהם, וישראלים מצטרפים לגל זה.

רגולציות וציות: רישוי, AML, KYC והגנת משקיעים, מדריך מקוצר

לאחר שהחברה ב-DMCC הוקמה והנכסים ברשותה, השלב הבא הוא תפעול שוטף תוך ציות לרגולציות המקומיות והבינ"ל. בחלק זה נרכז בקצרה נקודות מפתח בניהול חברה ב-DMCC באופן חוקי ובטוח:

בליבת הדברים: DMCC דורש מהחברות לשמור על מוניטין האזור באמצעות ציות לחוק וסטנדרטים גבוהים, אבל מנגד מעניק להן מרחב פעולה וגמישות שבמדינות רבות קשה למצוא. לדוגמה, בישראל רק לאחרונה (2022) הוקל הסדר הדיווח לרשם החברות כך שלא צריך דו"ח שנתי מאושר רו"ח לחברות קטנות, בעוד DMCC כבר שנים דורש דוחות, אך זה מתוך מטרה למשוך רק עסקים רציניים ולמנוע שימוש לרעה באזור החופשי. השקיפות הזו אכן עוזרת: איחוד האמירויות מתקדמת כעת להסרה מהרשימה האפורה של FATF הודות לצעדים שננקטו.

אנשי מפתח ב-DMCC ותפקידיהם

אף שמרכז כמו DMCC מונע על ידי אלפי עסקים ואנשיהם, ישנם מספר אנשי מפתח בולטים בהנהגת הארגון, שכיוונו והשפעתם מעצבים את דרכו:

בסופו של דבר, ההון האנושי ב-DMCC הוא שילוב מאלף: אמירתים בעלי חזון גלובלי (בן סוליים, בואמימ), מנהלים בינ"ל מנוסים (אחמדי, נשראללה), מומחי ענף (ד"ר ג'סודסון בתה, וכו') וכוחות צעירים מתחדשים (למשל צוות מרכז הקריפטו המלא ביזמי פינטק צעירים). עבור משקיע או חברה חדשה ב-DMCC, ההיכרות עם האנשים הנכונים יכולה לסייע פלאים: דובאי היא מקום בו נטוורקינג אישי חזק, מפגשים באירועים, בלשכת המסחר (שגם בואמימ וגם בן סוליים קשורים אליה), בכנסים ש-DMCC עורך, הם הזדמנות לדבר ישירות עם מקבלי ההחלטות. לדוגמה, באירוע Made for Trade בת"א, משקיעים ישראלים שוחחו ישירות עם בן סוליים. היכרות עם ההנהלה יכולה לפתוח דלתות (כמו אישור מהיר לבקשה מיוחדת וכו'), אבל גם בלעדיה, המערכת מובנית מספיק כדי שחברה תשגשג על פי הכללים.

המלצה: ייצוג ישראלי דובר עברית לניהול השקעות ב-DMCC

ניהול השקעה או עסק במדינה זרה מחייב לעיתים מעורבות של נציג מקומי מיומן. עבור משקיעים ישראלים ב-DMCC, מומלץ מאוד לשקול הסתייעות בגורם מקצועי דובר עברית המכיר הן את התרבות והחוקיות באמירויות והן את הרקע הישראלי.

מדוע צריך נציג ישראלי? ראשית, מחסום השפה, אמנם אנגלית היא השפה הרשמית בעסקים בדובאי, אך לא כל משקיע ישראלי שולט באנגלית משפטית. נציג שדובר גם עברית יוכל לתווך מסמכים וחוזים בצורה מדויקת. שנית, הבנת ההקשר הישראלי: משקיע מגיע עם הרגלים ישראליים (לדוגמה, ציפיות מספקים, קצב עבודה ישראלי) שלא תמיד מתאימים בסביבה האמירתית. איש מקצוע ישראלי שעובד זמן בדובאי יודע לגשר, להסביר ללקוח הישראלי היכן נדרשת סבלנות, למשל, ולהסביר לאמירתי מה הלקוח הישראלי באמת רוצה.

מי יכול לשמש כנציג? ישנן מספר אפשרויות:

מה כולל "ייצוג ישראלי"?

יתרון נוסף, חיבור לרשת הישראלית-אמירתית: נציג טוב יהיה חלק מהקהילה המקומית: חבר בקבוצות נטוורקינג כמו לשכת המסחר דובאי-ישראל, או ארגון הבריאות והחדשנות אברהם וכו'. כך, יוכל לקשר את המשקיע להזדמנויות נוספות: פגישות עם אנשי ממשל, השתתפות במכרזים, או איתור שותפים מקומיים. לדוגמה, אם משקיע רוצה להפיץ מוצר ישראלי באמירויות, הנציג עשוי להכיר יבואן מקומי ולארגן מפגש.

דגשים בבחירת נציג: כדאי לבדוק את הרקע וההסמכה, האם הוא עו"ד/רו"ח מוסמך בישראל? האם הוא רשום כסוכן מורשה ב-DMCC? יש לדרוש הסכם שירות מפורט, כולל חובת סודיות ואי-ניגוד עניינים (כדי לוודא שהנציג לא ייצג מתחרים באופן שפוגע). רצוי גם לבדוק המלצות של לקוחות ישראלים קודמים. כמובן, חשוב להגדיר שכר טרחה ברור, חלק עובדים על Retainer חודשי, חלק על בסיס הצלחה (למשל אחוז מערך הנכס).

כמה זה עולה? טווח רחב: ממספר מאות דולרים לחודש לניהול בסיסי של חברה קטנה, ועד עשרות אלפים לליווי רכישת נדל"ן מורכבת. אולם, העלות כדאית בהשוואה לסיכונים אם אין נציג, למשל אי-הגשת מסמך בזמן שעלול לגרור קנס, או אי-הבנת סעיף בחוזה שכירות שגורם לנזק.

סוכן ישראלי באמירויות הפך לתפקיד מבוקש. משקיעים ויזמים מנוסים יודעים שכניסה חלקה לשוק חדש דורשת Someone on the ground שמדבר בשפתך. במובן מסוים, כפי שבעשורים עברו ישראלים בארה"ב שכרו עו"ד ישראלי-אמריקאי בניו יורק לניהול ענייניהם, כך כעת נוצר דור חדש של אנשי מקצוע ישראלים בדובאי למילוי אותו צורך. ניצול שירותיהם יכול לעשות את ההבדל בין השקעה מוצלחת לחוויה מתסכלת, ולכן זוהי המלצתנו החמה לכל משקיע ישראלי ב-DMCC: אל תצעדו לבד, קחו יד מכוונת מישראל שתלווה אתכם בבטחה.

שאלות נפוצות (Q&A) על DMCC ודובאי, 10 סוגיות בוערות:

מה זה בעצם DMCC ואיך הוא שונה מאזורים אחרים בדובאי?
DMCC הוא אזור סחר חופשי, מתחם מוגדר בו חלות הטבות כמו 0% מס וחוקי בעלות ליברליים. הוא מתמקד במסחר סחורות ועסקים בינ"ל. ייחוד DMCC שהוא משלב אזור חופשי עם קהילה פיזית (שכונת מגורים ומשרדים). אזורים אחרים בדובאי עשויים להיות וירטואליים יותר (למשל Meydan Free Zone אין לו קמפוס מרוכז). בנוסף, DMCC מנוהל ע"י ממשלת דובאי (הרשות להשקעות ממשלתיות) ומותג כאזור מסחרי כללי, בניגוד ל-DIFC למשל שמתמקד בפיננסים. בקצרה: DMCC הוא "עיר בתוך עיר" לעסקים גלובליים, עם חוקים משלו, אך עדיין חלק מדובאי.

האם כל אחד יכול לפתוח חברה ב-DMCC? גם ללא ניסיון קודם?
בגדול כן, אין דרישות סף לניסיון או השכלה. כל יזם/משקיע מעל גיל 18, מכל לאום, רשאי להגיש בקשה. אין גם צורך בשותף מקומי. עם זאת, יש תחומי עיסוק מסוימים שדורשים אישורים (למשל פעילויות רפואיות, צריך רישיון רופא, או חינוך, צריך אישור משרד החינוך). אבל עבור רוב הפעילויות המסחריות או הייעוציות, לא צריך להוכיח ניסיון. DMCC כן יבקש תוכנית עסקית בסיסית אם הפעילות יוצאת דופן (נניח חברת Crypto תתבקש לתאר את המוצר למען ה-SCA). כמו כן, נדרש להראות איתנות פיננסית מינימלית, למשל להפקיד הון 50,000 AED בבנק החברה (שאחר כך זמין לשימוש). לסיכום, סף הכניסה נמוך, וזה חלק מהמשיכה של DMCC. כמובן, מומלץ להגיע עם ידע או להתייעץ כדי לא לטעות בהחלטות הראשוניות.

כמה זמן לוקח להקים חברה ולקבל ויזה?
תהליך הרישום אורך לרוב 3–6 שבועות מקצה לקצה. פירוט: מספר ימים לאישור שם, ~5 ימים לאישור ראשוני, עוד כשבועיים לחתימה על מסמכים והשכרת משרד, ותשלום והרישיון יוצא תוך יומיים–שלושה מרגע שכל התנאים מולאו. לאחר מכן, ויזת הבעלים, תהליך רפואי ואדמיניסטרטיבי של עד 10–15 יום. יש מי שהצליחו לזרז הכל ולסיים ב-4 שבועות, אך כדי לא להיות בלחץ רצוי לצפות לכחודשיים. הבשורה המשמחת: אינכם חייבים לשהות שם כל הזמן, את רוב השלב הראשון אפשר לעשות אונליין מהארץ. הגעה פיזית נדרשת בעיקר לחתימות נוטריוניות (שאפשר גם בשגרירות כאן) ולבדיקה רפואית בשביל הויזה (חובה להתבצע בדובאי). DMCC מציעה גם מסלול Express בתשלום נוסף לקבלת אישורים תוך ימים ספורים, אם ממהרים מאוד.

האם יש מיסים/תשלומים נסתרים שעליי לקחת בחשבון?
מעבר לאגרות הרשמיות שסקרנו, אין מס הכנסה או מע"מ פנימי באזור החופשי. אבל: אם תרכשו נכס נדל"ן, יש מס רכש 4% (נקרא "Transfer Fee") המשולם ללשכת הנדל"ן של דובאי. כמו כן, שימו לב לעלויות שירות: מגדלי JLT גובים דמי ניהול שנתיים (Service Charge) מבעלי נכסים, סכום של 15–25 AED למ"ר לחודש עבור תחזוקת הבניין, ניקיון, אבטחה וכד'. זה יכול להפחית מעט את תשואת השכירות נטו. עוד נקודה: משנת 2018 קיים מע"מ 5% באיחוד האמירויות, אך הוא לא חל על עסקאות בתוך האזור החופשי (למעט מקרים שיש מכירה לשוק המקומי, ואז ברגע הייבוא משולם מע"מ, אבל יבוא לצורך re-export פטור). אם החברה שלכם ב-DMCC נותנת שירותים ללקוחות בחו"ל, אין צורך ברישום למע"מ כלל. ואם מוכרת בתוך האמירויות, תצטרכו להירשם למע"מ ולגבות 5% מלקוחות מקומיים. גם משיכת דיווידנדים מהחברה, אין עליה מס באמירויות. בישראל, כמובן אם אתם תושבי מס ישראלים, תחויבו במס לפי החוק הישראלי בעת משיכת רווחים (אבל יש אמנת מס למניעת כפל). אין גם מיסי שילוט או ארנונה ישירות (דמי הניהול מחליפים זאת). לסיכום, אין "הפתעות מס", רוב העלויות ידועות: רישיון, משרד, עובד, ובכל זאת, תמיד כדאי להתעדכן במדיניות (למשל חוק מס החברות הפדראלי החדש דורש להגיש דוח מס אפילו מחברה ב-0%, זה עוד תהליך קטן שיהיה שנתי).

האם DMCC מתאים רק לחברות גדולות, או גם לעוסק יחיד/פרילנסר?
DMCC בהחלט מארח גם עסקים זעירים ופרילנסרים. בפועל, רבים מתחילים כעסק של אדם אחד. עם זאת, יש אזורים כמו "פרילנסר ויזה" באזורים אחרים או חבילות RAKEZ זולות יותר לפרילנסר תקשורת/עיצוב. DMCC השיק ב-2022 קטגוריית "Freelance License" בתחומים מסוימים (כגון ייעוץ, פיתוח תוכנה) עם הקלות. אבל העלות עדיין אינה זולה כמו באג'מן או ראס אל-ח'ימה. אם הפרילנסר שואף למותג יוקרתי ומיקום דובאי, DMCC שווה את ההשקעה. לדוגמה, יועץ הייטק ישראלי שרוצה לעבוד מדובאי יוכל לקבל ויזת תושב דרך פתיחת FZCO קטנטנה ב-DMCC. העלות ~30-40 אלף ש"ח לשנה, אבל הוא מקבל נוכחות במקום שוקק ויכול לעבוד מ-Hub הקריפטו למשל. לעומתו, פרילנסר אחר יכול ללכת ל-Sharjah Media City לשלם אולי 6,000 ש"ח אבל יהיה "מרוחק" בלי קהילה. אז תלוי מה מחפשים. מכל מקום, DMCC אינו מגביל, גם חברה של אדם אחד עם כיסא אחד ב-co-working מקובלת. למעשה, סטטיסטית, רוב החברות החדשות ב-DMCC הן עסקים קטנים ובינוניים (SME) ולא תאגידי ענק, נכון ל-2023, 95% מהחברות במרכז הן בגודל SME.

איך המעמד של ישראלי באמירויות? יש חששות ביטחוניים או מגבלות?
נכון ל-2025, לישראלים אין מגבלות מיוחדות בפעילות. איחוד האמירויות ביטלה את חוק החרם הערבי על ישראל כבר באוגוסט 2020. ישראלים מתקבלים בחום לרוב. כמובן, מומלץ לנהוג בכבוד מקומי: למשל להימנע מנושאים פוליטיים רגישים (לא רצוי למתוח ביקורת על שלטונות איחוד האמירויות או לדון בסכסוכים במזרח התיכון בפומבי). סוגיה ביטחונית: בתקופות מתוחות (כגון במהלך סכסוכים עם עזה/איראן), הייתה נוכחות אבטחה מוגברת סביב יעדים ישראלים (לדוגמה, אירועים של חברות ישראליות). אך האמירויות נחשבת מדינה מאוד בטוחה אישית, אחוז פשיעה נמוך ביותר, ופיקוח הדוק. ישראלים לא נדרשים לאבטחה אישית. רק היו מקרים שקבוצות פרו-איראניות איימו בסייבר או מילולית על יעדים באמירויות בזמן מלחמת עזה 2023, אך בפועל לא קרה אירוע פיזי. ההמלצה: ליידע את השלטונות אם עושים אירוע ישראלי המוני כדי שיגבירו אבטחה. אבל לחיי היומיום, ישראלי יכול להסתובב חופשי עם כיפה, מגן דוד, דגל ישראל באוטו, ולקבל חיוכים. קהילת אנשי העסקים היהודים נפגשת בגלוי (יש בית כנסת וחב"ד בדובאי). אז בהחלט אין תחושת סכנה. חשוב לזכור גם שדובאי תחת מעקב מצלמות בכל פינה, הם לא נותנים לפשע להרים ראש. חברת ביטוח ישראלית אף ציינה שפרמיות ביטוח הנסיעות לדובאי ירדו כי היעד כה בטוח. סיכום: מעמד הישראלים יציב וחיובי, ולפי סקרים אמירתיים, הרוב תומך ביחסים. כמובן, ענני פוליטיקה אזורית תמיד קיימים, אבל זה לא מורגש בניהול העסקים היומיומי.

איך הבנקים שם ביחס לישראלים? שמעתי שיכול להיות קשה לפתוח חשבון.
פתיחת חשבון בנק לחברה זרה חדשה באמירויות אכן אתגרית במידת מה, אך לא בשל הלאום הישראלי דווקא אלא עקב דרישות רגולציה כלליות. הבנקים רוצים לראות שהחברה באמת תפעל, תכניס כסף "נקי" ותעמוד בחוקי AML. חברות רבות (לא רק ישראליות) מדווחות שלוקח 4–8 שבועות לפתוח חשבון, עם שאלות חוזרות. הטיפ הוא להכין תיק מסמכים מקיף: תעודות החברה מאומתות, חוזים ראשונים של עסקאות אם יש, מכתבי המלצה מהבנק בישראל (רצוי באנגלית), ואם יש, גם קשר עם לקוח/שותף מקומי ששמו מוכר. עבור ישראלים, נמליץ לפנות לבנקים שכבר פעילים מול ישראל: למשל Emirates NBD משתף פעולה עם בנק הפועלים, FAB עם לאומי. הם מכירים כבר את דרכון IL, ואולי אף יש להם דוברי עברית בצוות (יש שמועה שמספר פקידים אמירתיים למדו כמה מילים בעברית כדי להרשים לקוחות). בכל מקרה, אין מניעה חוקית לפתוח לישראלי, הוויזה שלכם ותעודת הזהות האמירתית שתקבלו יספיקו לזיהוי. עוד אפשרות: חלק מהישראלים מעדיפים לפתוח חשבון בבנק בינלאומי הפועל בדובאי (כמו HSBC, Standard Chartered) כדי להעביר בקלות למדינות נוספות. לבסוף, אם ממש קשה, ניתן להשתמש בפתרונות FinTech, לדוגמה חברות אמירתיות לפיננסים דיגיטליים שמספקות חשבון IBAN לחברה בתוך שבוע. הן פחות מקובלות לעסקים גדולים, אבל עבור חברת סטארט-אפ זה פיתרון ביניים. לסיכום, זה לוקח זמן, אבל כמעט תמיד בסוף יש חשבון. טיפ: להיות עקביים, לענות מהר לכל דרישה, ולשמור על סבלנות, הבנקאים שם קצת בירוקרטים אבל לא מתוך רוע, אלא מתוך רצון לציית להנחיות. לאחר שהחשבון פעיל 3–6 חודשים ולבנק יש היכרות חיובית איתכם, הם ישפרו יחס (אולי יציעו כרטיס אשראי וכו').

האם אוכל להעביר את הרווחים מהחברה חזרה לישראל בקלות?
כן. איחוד האמירויות לא מטילה מגבלות על העברת מטבע חוץ החוצה או פנימה (Capital Controls, none). אפשר בקלות לבצע העברה בנקאית מחשבון החברה בדובאי לחשבון בישראל בכל סכום (ייתכן שמעל סכום מסוים הבנק יבקש הסבר או אסמכתא כדי לתעד AML, אבל לא ימנע). כמובן, בישראל כשתקבלו את הכסף, תצהירו עליו כראוי לצרכי מס. בהתאם לאמנת המס, על דיבידנד מחברה אמירתית ששולם ליחיד ישראלי חלים 15% מס ישראלי (בהנחה שלא שולם מס מקומי), כדאי להתייעץ עם רואה חשבון בארץ. אך מבחינת האמירויות, הם לא מנכים מס במקור ולא מגבילים. עוד אופציה: אפשר להשאיר את הרווחים בחשבון בדובאי ולהשקיע אותם משם הלאה (למשל לקנות נדל"ן באירופה). יש משקיעים שעושים זאת לנוחות. נזכיר שאם אתם בעלי שליטה ישראלים, גם אם לא משכתם את הרווח, בישראל יתכן חוק "חברת משלח יד זרה" או "חברה נשלטת זרה", תיוועצו במומחה כדי לא להיות מופתעים בשומת מס.

האם DMCC עוזר לחבר אותי לעסקים אחרים או ללקוחות?
בהחלט, DMCC משקיע הרבה בNetworking וקהילה עסקית. יש להם אירועים סקטוריאליים, למשל: כנס שנתי ליצרני תה, שבוע היהלומים (מפגש שהתקיים בנוב' 2023 עם סוחרים מכל העולם), פורום Dub. Precious Metals. כמו כן, סדרת Made for Trade Live, אירועי רוד שואו שהם עורכים בערים שונות (כמו תל אביב, סין, שווייץ). כמתקן, DMCC מאפשר לחבריו להשתמש במתקני הכנסים בעלות סמלית. יש גם פורום חברים, פורטל בו רשומות כל החברות (Members Directory) וניתן לאתר שותפים לפי תחום. לשאלה יש גם מענה פרקטי: DMCC מפעיל מחלקת "Value Added Services" שעוזרת לחברות עם צורך, למשל אם חברת סטארט-אפ צריכה הכוונה למשקיעים, המחלקה תקשר אותה לקרנות מתאימות בדובאי. לחברות ישראליות, כניסה לקהילה הזו היא יתרון עצום: במקום להיות שחקן זר בודד, אתם נכנסים ל"מועדון" של 25,000 עסקים. למשל, ניתן להצטרף למועצת העסקים היהלומים המקומית או לקבוצת ה-Agri שבאזור. DMCC גם מארגן קורסים וסדנאות, לאחרונה היה מחזור סדנה על Ecommerce, ואחת המשתתפות הייתה יזמת ישראלית שהעידה שזה נתן לה קשרים לחברות לוגיסטיקה ופרסום שבין המשתתפים. אז התשובה היא כן, DMCC מתפקד לא רק כ"רשם חברות" אלא ממש כקהילה. כמובן, צריך ליזום ולהשתתף, מי שפותח חברה ונשאר במשרד בשקט לא ייהנה מהנטוורקינג עד שייצא החוצה.

מה יקרה אם חס וחלילה יחס ישראל–אמירויות יורע?
זו שאלה שבאמת עסקים דנים בה. התרחיש הגרוע יהיה אם (לא עלינו) הקשרים הדיפלומטיים ינותקו בעתיד. במקרה כזה, חוקית, איחוד האמירויות יכולה לשוב לחוק החרם, אך נראה בלתי סביר כלכלית. גם בתקופת חרם בעבר, אמירויות עבדו עם חברות ישראליות באופן עקיף (דרך שלוחות זרות). כך שאפילו במצב כזה, סביר שחברה ישראלית ב-DMCC תוכל להמשיך לפעול אם תסיר זיקה פומבית. אך זה ספקולציה קיצונית. יותר ריאלי, שעלול להיות קיפאון ביחסים אך לא ניתוק, כפי שקורה לפעמים עם ירדן. במקרה כזה, כנראה העסקים ימשיכו אך בפחות רעש. מה שחשוב: הנוכחות שלכם ב-DMCC מוגנת משפטית, אם יש לכם חברה שם, אזרחי איחוד האמירויות הם שותפים בה (אפילו אם אין בעלים מקומי, המדינה מארחת אותה בחסות חוק). אין סמכות חוקית "סתם לסגור" חברות ישראליות ללא עילה, כי יהיו לכך השלכות על אמון המשקיעים העולמי. איחוד האמירויות מאוד גאה במוניטין האמינות שלה. אז ההערכה היא שגם אם מדינית יהיה צינון, לא תהיה פגיעה ישירה בעסקים קיימים. מקסימום, לא יקדמו חדשים. בהסכם אברהם גם הוכנסו נספחים כלכליים, אבל כמובן אין ערבות 100%. מלבד פוליטיקה, תרחיש בעייתי אחר: סכסוך אזורי גדול שעשוי לסכן פיזית את האזור (איום איראני ישיר). זה ספקולציה מרחיקת לכת. באופן מעשי, המשקיעים לוקחים סיכון מחושב, כרגע שני הצדדים נחושים להצלחת היחסים. כדי להיות בטוחים, גוון סיכונים: אל תשימו את כל נכסיכם רק בדובאי. ואם מאוד חוששים, אפשר להחזיק את החברה דרך שלד אירופי כדי שאם יקרה דבר, על הנייר היא לא ישראלית. אך נכון להיום, אין תחושה של איום על נוכחות עסקית ישראלית, להיפך, כל מדד מצביע על התהדקות הקשרים. לדוגמה, חתימת הסכם הסחר החופשי שקיבל אישור בממשלה שם באפריל 2023.

נושאים נוספים שרלוונטיים להשקעה ב-DMCC

1. בנקאות ושירותים פיננסיים מקומיים: מעבר לפתיחת חשבון, משקיע צריך להכיר את מגוון השירותים הפיננסיים הזמינים בדובאי. הבנקים מציעים אשראי מקומי לחברות DMCC, אם כי ברגיל ידרשו בטחונות טובים (כגון שעבוד הפקדות). יש גם חברות פקטורינג ומימון סחר שמתמקמות בדובאי, הן יכולות לעזור במימון עסקאות יבוא/יצוא. לדוגמה, חברת הלוואות סחר יכולה להקדים תשלום לספק הודי של חברתך. חשוב לבנות אשראי מקומי: לשלם חשבונות בזמן, אולי לקחת כרטיס אשראי עסקי קטן ולהחזיר, כדי לצבור היסטוריה. בהיעדר מס בישראל על ריבית בחו"ל (למי שאינו תושב ישראל במס), אפשר לנצל פקדונות באמירויות (ריבית ~4-5% בדירהם נכון ל-2024) כדי להגדיל תשואה על מזומנים.

2. ביטוח וניהול סיכונים: בסביבה חדשה, חיוני לבטח את הנכסים והפעילות. ביטוח מקיף לרכב חברה, ביטוח רכוש למשרד ומלאי, וביטוח חבות מעבידים לעובדים. קיימות שלוחות של חברות ביטוח בינ"ל בדובאי, AIG, AXA וכו', וכן מבטחים מקומיים אמינים כמו Oman Insurance. מחירי הביטוח תחרותיים ולרוב נמוכים מישראל (בגלל פשיעה ותאונות מעטות יותר). לדוגמה, ביטוח מבנה עסקי עולה ~0.2% משווי הנכס לשנה. כמו כן, לשקול ביטוח אשראי עסקי אם אתם מספקים סחורה בהקפה.

3. מנטליות עסקית ומשא ומתן: סגנון המשא ומתן בדובאי שונה קמעא מישראל: פחות ישיר, יותר טקסי. מקובל לפתוח שיחה ב-small talk (שאלות על המשפחה, מזג האוויר). "כן" לא תמיד פירושו שהצד השני מסכים סופית, לפעמים זה "כן, הבנתי" בנימוס. חשוב לא לאבד סבלנות אם דברים זזים לאט יותר. עומד לצידכם שהאמירתים מעריכים את החדשנות והדינמיות הישראלית, אבל מצפים שגם תכבדו את קצבם. הפניות רשמיות במייל, להתחיל ב"Dear Mr. X" ולא ישר לנושא. גם התמודדות עם ביורוקרטיה: לדוגמה, בעת רישום נכס נדל"ן בטאבו, אם הפקיד מבקש עוד מסמך, אל תתווכחו, הביאו. וויכוח קולני כמו בארץ לא יועיל. להפך, חיוך ו-"we will sort it out" זו הגישה.

4. מגורים, חינוך וחיי משפחה בדובאי: משקיעים רבים או מנהלי חברות שוקלים רילוקיישן לדובאי. איכות החיים גבוהה: דיור מודרני, קניונים, חוף ים, ושירותים מהמדרגה הראשונה. ב-JLT עצמה גרים אלפי זרים, ביניהם גם משפחות ישראליות. לגבי חינוך: יש בדובאי בתי ספר בינלאומיים מצוינים (תוכנית IB, תיכונים אמריקאיים ובריטיים). מאז ההסכמים, כמה עשרות ילדים ישראלים נרשמו לבתי"ס בדובאי. גם מסגרות יהודיות, בשנת 2022 נפתח גן ילדים יהודי בשכונת אל-וואסל בעיר, ומתקיימות פעילות תנועת נוער. זה תורם לתחושת הקהילה. כמובן, שכר הלימוד יקר (20-30 אלף דולר לשנה לתלמיד), אך חלק מהמעסיקים מציעים השתתפות. בתחום הבריאות: מערכת פרטית מעולה, ובעלי ויזת תושב חייבים בביטוח רפואי, שלרוב מכסה בתי חולים מודרניים. יש רופאים דוברי עברית (ישראלים לשעבר) במרפאות כמו Mediclinic. לחיי היומיום, ישראלים מוצאים אוכל כשר (מסעדות כשרות במלונות), בית כנסת פעיל בשבת וחגים, ואף מכולת מביאה מוצרים כשרים מישראל. חיי החברה משלבים: ניתן לשמור על ישראליותך בבית אך גם להתחבר לאווירה הבינלאומית, הילדים מתחככים עם 50 לאומים בבית הספר. עבור המשקיע עם משפחה, זה שיקול: דובאי מציעה סביבה בטוחה מאוד לילדים, תרבות רב-גונית, ואפס אנטישמיות. יחד עם זאת, הקיץ לוהט (45 מעלות), וייתכן שמתגעגעים למשפחה בארץ, אך הרי זה רק 3 שעות טיסה.

5. קהילה עסקית ישראלית מתפתחת: תוך שנים ספורות, צמחה בדובאי קהילת ביזנס ישראלית. פורום אנשי העסקים הישראלים בדובאי מונה מאות חברים ומקיים מפגשים חודשיים. ב-2022 הוקמה לשכת מסחר אמירות-ישראל רשמית, שנשיאתה היא דליה לוטטי (ישראלית המתגוררת שם), הלשכה מארגנת משלחות וביקורים הדדיים. יש אפילו טורניר גולף שנתי של אנשי עסקים ישראלים ואמירתים! נטוורקינג בתוך הקהילה יכול לעזור עצומה: משקיע חדש יכול למצוא מורה נבוכים בין הוותיקים. היזהרו רק מרודפי הזדמנויות מפוקפקים, כמו בכל מקום, גם כאן הופיעו כמה "מאכערים" שטוענים לקשרים נדירים. פעלו בהיגיון ובדקו רקע. לרוב, מי שפעיל בלשכה הרשמית, אמין.

6. פתרונות לתקופת מבחן ("נסיעת עסקים ארוכה"): מתלבטים אם ללכת על כל החבילה? אפשר לנסות שהות עסקית ארוכה ללא פתיחת חברה: למשל, לנסוע על ויזת תייר (90 יום ללא ויזה מקדימה), לשכור שולחן בחלל עבודה בדובאי (יש מקומות כמו WeWork) ולבחון את השוק. ככה אפשר לבחון שותפויות לפני שמתחייבים. אם צריכים יותר זמן, יש אפשרות להאריך שהות או לצאת ולחזור (ויזת תייר). רק אל תנהלו פעילות עסקית פורמלית כי זה מנוגד לויזה תייר; אבל לבדיקות היתכנות זה לגיטימי. אפשרות נוספת: רישיון "נציגות", לפתוח משרד ייצוג של חברה ישראלית קיימת (בדובאי קוראים לזה "Commercial Representative Office"). זה מוגבל, אי אפשר למכור ישירות, רק לשווק ולחקור שוק. אבל כשלב מבחן זה משהו לעשות ב-DMCC או ב-Free Zone אחר, עם עלויות קצת פחות (כי אין פעילות מסחרית מותרת).

7. שילוב בין פעילות באזור החופשי לפעילות בשוק המקומי: לעיתים, חברה ב-DMCC תרצה גם למכור בתוך איחוד האמירויות (למשל לספק שירות ללקוח בדובאי מחוץ לאזור החופשי). יש פתרון: סוכן מקומי או מפיץ, למנות חברה מקומית (או חברת Mainland בבעלותכם) שתביא את המוצרים מהאזור החופשי ותשווקם. הדבר כרוך בתשלום 5% מכס ומע"מ, אבל פותח ערוץ מכירות. ישנה גם אופציה שהונהגה: Dual License, חברות אזור חופשי יכולות לקבל אישור לפעול מחוץ לאזור בתחומים מסוימים ללא חברה חדשה, בתנאי שהן שוכרות משרד קטן בעיר ומקבלות אישור DED (מחלקת פיתוח כלכלי). DMCC הייתה הראשון לחתום על הסכם עם ה-DED לאפשר רישוי כפול לחברות JLT בתחומי שירותים ספציפיים. כך שאם למשל חברת ייעוץ רוצה גם לקוחות בדובאי סיטי, היא יכולה לקבל רישיון DED משלים בלי להקים LLC חדש. זה יתרון עצום וגמישות.

8. תוכנית הפרישה והשקעות אישיות: אמנם נושא אישי, אך רלוונטי למשקיע: איחוד האמירויות השיקה ויזת "Retirement" למי מעל 55 עם נכסים/חסכונות. כמה ישראלים מבוססים ששקלו מעבר מלא, זו אופציה. אפשר גם להשקיע בנדל"ן פרטי (נפרד מהעסק), למשל לקנות דירה בפאלם ג'ומיירה. תשואה לא גבוהה (3-4%) אבל ערך סנטימנטלי. כמו כן, משקיע שיקבל מעמד תושב יכול ליהנות מהטבות כמו רישוי רכב זול (טסלה למשל זולה ב-30% לקנייה שם לעומת ישראל), אין מס יבוא על פריטי יוקרה שהוא מביא, וכו'. משתלם למי שמחליט להעביר מרכז חיים לשם. יש אפילו ישראלים שבחרו לקחת אזרחות זרה (מלטה או כיו"ב) ולעבור דירהם מלא כדי לא להיות חייבי מס בארץ. אלו צעדים דרסטיים, אבל בהחלט יש דינמיקה כזו מאז 2020.

9. עסקאות בין ישראל לאמירויות, היבטי שילוח ותקינה: חברה ב-DMCC שעובדת עם ישראל צריכה להכיר היבטים טכניים: משלוחי סחורות, המכולות בין חיפה לדובאי לוקחות ~10 ימים דרך הים. משלוח אווירי, יומיים. חברות שילוח כמו FedEx, DHL הקימו קווים מהירים, חבילה קטנה תוך 3-4 ימים ממוצע. בעיות מכס: יש התאמה של תקנים, ישראל ואמירויות חתמו על הסכם הכרה הדדית ברישום יהלומים (Kimberley), במוצרי יובהל, ועוד. עדיין, מוצרים רפואיים למשל דורשים אישור משרד הבריאות המקומי. כך שאם למשל יצואן ישראלי רוצה להביא תוספי מזון, צריך רישום במדינת היעד. DMCC עצמה לא מתערבת בכך, זה עניין פדרלי. הכי טוב לעבוד עם סוכן מכס ישראלי שמכיר את אמירויות וסוכן מקומי (יש חברות שילוח שנותנות דאבל שירות). זה יחסוך עיכובים בנמל. ראינו כבר מקרים של סחורות ישראליות נתקעו כי תעודה לא הייתה באנגלית/ערבית או חסר מסמך Halal. אגב, רבים מהיצואנים הישראלים למפרץ למדו להוסיף תווית בערבית על המוצר, זה משמח את הלקוח שם ונותן הרגשת התאמה.

10. קניין רוחני ומיתוג: נושא שלפעמים מתפספס, אם אתם משקיעים במותג, רשמו אותו באמירויות! משרד סימני המסחר באבו דאבי מקבל בקשות גם דרך האינטרנט. קרה מקרה שחברה ישראלית באה לשווק בדובאי וגילתה שמישהו (לעיתים סיני זריז) כבר רשם את המותג שלה שם. עולה כסף וכאב ראש לבטל. לכן, כחלק מההתבססות, רישום סימן מסחר באמירויות עולה כ-8,000 AED (כולל עו"ד מקומי), וזה שווה כדי להגן על השם והלוגו. כנ"ל פטנטים, אמירויות הצטרפה לאמנת ה-PCT, אז אפשר בקלות לבקש הרחבת פטנט ישראלי לשם.

ההשקעה ב-DMCC היא לא רק מספרים יבשים, היא כוללת עולם שלם של חיים ועבודה במקום חדש. מי שנערך בכובד ראש ומתכנן גם את הפרטים הקטנים (ביטוח, חינוך ילדים, נטוורקינג) יפיק את המירב. כמו שנאמר: "האלוהים נמצא בפרטים הקטנים", ובמקרה של דובאי, גם הצלחה עסקית תימצא בהם.

מרכז הסחורות והמסחר של דובאי (DMCC) מציע למשקיעים ולחברות פלטפורמה ייחודית ומשגשגת לפעילות עסקית גלובלית, במיוחד בעקבות חיזוק היחסים עם ישראל. המאמר הנוכחי סקר בהרחבה היבטים מגוונים, החל מנתונים כמותיים ועובדות היסטוריות, עבור בדרישות רגולטוריות ופרוצדורות מעשיות, ועד תובנות תרבותיות וקהילתיות. אם במהלך הקריאה היו מקומות שבהם חלקי מידע נקטעו בשל אופן שילוב הקישורים למקורות, ייתכן שזה נובע מהצגת ההפניות (אשר מובאות במתכונת URL מקוצר). בכדי לשפר את חוויית הקריאה בעתיד, ניתן היה לשלב את תוכן המקורות החשוב ישירות בגוף הטקסט באופן שוטף, ולהשתמש בהפניות רק לאימות, כך שהקורא לא ירגיש צורך לעצור ולפנות החוצה להשלמת פרטים. למרות זאת, נעשה מאמץ לכלול ולצטט את כל הנקודות המרכזיות, ובמידה וחלק מהמידע הופיע מקוטע בגלל הפניה טכנית, הקשר הדברים והסברים משלימים סופקו סמוך לכך בגוף המאמר, כדי שהקריאה תהיה רציפה ומובנת ככל האפשר.

מרכז DMCC הוא דוגמה כיצד חזון כלכלי מושכל וממשל תומך יכולים ליצור אקו-סיסטם אטרקטיבי ברמה בינלאומית. עבור המשקיע הישראלי, זהו כר פורה להזדמנויות, בתוספת היתרון של גשר ידידותי בין ישראל לעולם הערבי. אם יישקלו בזהירות ההיבטים שהוצגו, החל מבדיקת ההתאמה העסקית, דרך מינוי נציג מנוסה, ועד הקפדה על ציות לחוקים המקומיים, דריסת הרגל ב-DMCC עשויה להפוך לאחד המהלכים המוצלחים ביותר בפורטפוליו ההשקעות או בהתרחבות העסקית שלכם. שיהיה בהצלחה, ולהתראות בדובאי!

 

error: Content is protected !!