מרכז הסחורות והמסחר של דובאי (Dubai Multi Commodities Centre, DMCC, مركز دبي للسلع المتعددة) הוא אזור סחר חופשי ומרכז עסקים מוביל בדובאי, איחוד האמירויות. מאז הקמתו בשנת 2002 צמח DMCC להיות אזור הסחר החופשי הגדול בעולם, עם כ-25,000 חברות רשומות בלמעלה מ-180 מדינות. המרכז ממוקם ברובע Jumeirah Lakes Towers (JLT) בדובאי ומהווה אקוסיסטם עסקי דינמי הסובב סביב מסחר בסחורות, טכנולוגיה ושירותים. DMCC תורם כיום כ-7% מהתמ"ג של דובאי ומהווה יעד עיקרי להשקעות זרות ישירות, כ-15% מכלל ה-FDI לאמירות זורמות אליו. מדריך מקיף זה נועד לספק מידע סמכותי אך נגיש אודות DMCC למשקיעים, יזמים וחברות, ובפרט לקהל הישראלי בעקבות הסכמי אברהם (Abraham Accords, اتفاقيات أبراهام). נשלב נתונים עדכניים, מונחים מקצועיים (באנגלית ובערבית) והפניות למקורות חיצוניים מהימנים.
DMCC במספרים עדכניים
- חברות רשומות: DMCC מנהל כיום קהילה עסקית של כ-25,000 חברות ממגוון סקטורים, החל מחברות סטארט-אפ ועד תאגידים רב-לאומיים. במחצית הראשונה של 2024 נוספו 1,023 חברות חדשות, מה שמעיד על קצב צמיחה גבוה. מספר החברות ב-
DMCC כמעט שהוכפל מאז 2018 (אז עמד על ~13 אלף) והמרכז ממשיך למשוך עסקים חדשים מדי שנה. כ-90,000 עד 100,000 איש חיים ועובדים במתחם JLT של DMCC, המקיף 87 מגדלים בשטח של 2 קמ"ר.
- השקעות זרות ותמ"ג: DMCC מהווה מנוע כלכלי מרכזי בדובאי. לפי נתוני 2024, המרכז מושך 15% מסך ההשקעות הזרות הישירות (FDI) לדובאי, עלייה מ-11% בשנה הקודמת. תרומתו לתוצר המקומי הגולמי של האמירות מוערכת בכ-7% מתמ"ג דובאי, נתון משמעותי לכלכלה המקומית. השילוב של מעמד אזור סחר חופשי ותשתית עסקית מתקדמת הופך את DMCC לאבן שואבת להשקעות בינלאומיות.
- היקפי סחר בסחורות: DMCC ניצב בחזית המסחר העולמי ביהלומים, זהב, ותוצרת חקלאית. בשנת 2023 נרשמו במתחם כ-119.4 מיליון קרט יהלומים (גלם ומלוטש) במחצית שנה, עלייה שנתית של 12% בנפח. גם תחום היהלומים הסינתטיים צמח, עם כ-15.9 מיליון קרט שנסחרו. דובאי, בהובלת DMCC, הפכה לאחד ממרכזי היהלומים ואבני החן הגדולים בעולם. בתחום הזהב, שוק הזהב הפיזי של דובאי מוערך ב-157.5 מיליארד דולר בשנה, ו-DMCC מפעיל בורסה ומתקני אחסון תומכים. גם בסחורות חקלאיות נפח הפעילות גבוה, מרכז התה של DMCC מטפל בכ-33.9 מיליון ק"ג תה בשנה (כ-400 מיליון שקיות תה), ומרכז הקפה מטפל בכ-11,500 טון פולי קפה ירוק בשנה.
- מגזרי צמיחה חדשים: לצד מסחר הסחורות המסורתי, DMCC מתרחב לאקוסיסטם בתחומי הטכנולוגיה, קריפטו, Gaming ו-AI. מרכז הקריפטו של DMCC (DMCC Crypto Centre) הוא בית ליותר מ-600 חברות קריפטו, בלוקצ'יין ו-Web3, הריכוז הגבוה באזור. רק בשנת 2023 הצטרפו 129 חברות קריפטו חדשות למרכז. DMCC גם משיק בשנת 2024 מרכז AI חדש ומרחיב את מרכז הגיימינג (Gaming) שלו שהכפיל את גודלו ומונה כבר כ-100 חברות. נתונים אלו ממחישים את הפיכתו של DMCC ממוקד סחורות קלאסי למרכז חדשנות רב-תחומי.
- זכיות ופרסים: DMCC מוכר בינלאומית כמודל מוצלח לניהול אזור סחר. הוא זכה תשע פעמים בתואר "אזור הסחר החופשי הטוב בעולם" מטעם המגזין fDi של ה-Financial Times, הישג חסר תקדים. בשנת 2022 נבחר DMCC לשנת השיא שלו, עם 2,692 חברות חדשות באותה שנה. ההכרה הגלובלית הזו מעידה על איכות השירותים, התשתיות והערך המוסף שהמרכז מספק לחברות החברות בו.
בשורה התחתונה: DMCC של היום הוא קומבינציה של היקף (עשרות אלפי עסקים), עומק כלכלי (השפעה משמעותית על ה-FDI והתמ"ג) וגיוון מגזרי (מסחורות מסורתיות ועד קריפטו ו-AI). הנתונים מלמדים על צמיחה עקבית וחוזקה כמוקד מסחר עולמי. לאור זאת, אין זה מפתיע ש-DMCC מושך עניין רב מצד משקיעים וחברות מכל העולם, כולל מישראל.
מיקום, דרכי יצירת קשר ושעות פעילות
DMCC שוכן ברובע ג'ומירה לייקס טאוארס (Jumeirah Lakes Towers, JLT) שבדרום דובאי, בקרבת מרינת דובאי ואזור אקספו. המתחם מאופיין באגמי נוי ומגדלים מודרניים למגורים ולעסקים. משרדי הנהלת DMCC עברו בשנת 2023 למגדל Uptown Tower החדש (במתחם Uptown Dubai הסמוך ל-JLT), אך מרכז שירות הלקוחות של DMCC ממשיך לפעול במגדל אלמאס (Almas Tower) האייקוני שב-JLT. מגדל אלמאס ("יהלום" בערבית) שימש כמשכן ההנהלה הקודם, והוא מארח עד היום את בורסת היהלומים של דובאי ומתקנים נוספים.
כתובת המטה: Uptown Tower, Uptown Dubai, ת.ד. 48800, דובאי, איחוד האמירויות הערביות. מטה זה מקושר היטב לתחבורה, תחנת המטרו הקרובה (DMCC Metro Station) נמצאת במרחק הליכה, ונמל התעופה הבינ"ל DXB במרחק כ-30 דקות נסיעה.
טלפון: +971 4 424 9600 (קו בין-לאומי) או 600 54 3622 (חיוג מקומי באמירויות).
כתובת אתר רשמי: dmcc.ae, האתר מציע מידע רב על הקמת עסק, שירותים לחברים, אירועים ועדכונים חדשותיים. כמו כן, DMCC מפעיל פורטל מקוון לחברי האזור (Member Portal) לקבלת שירותים מקוונים.
דוא"ל לפניות עסקיות: למעוניינים בהקמת חברה חדשה, ניתן לפנות לדוא"ל הייעודי setup@dmcc.ae
לקביעת פגישה עם מרכז הרישום. קיימים גם נציגים בין-לאומיים: למשל, בהודו ובטורקיה DMCC מציג אנשי קשר מקומיים לסיוע למשקיעים באותן מדינות. אף שאין (עדיין) נציגות רשמית בישראל, DMCC משתף פעולה עם גופים ישראליים (כמו הבורסה הישראלית ליהלומים) ועם משרדי ייעוץ פרטיים, עליהם נרחיב בהמשך.
שעות פעילות:
- מרכז שירות הלקוחות (Client Service Centre): ימים שני–שישי, 08:00–16:00. (הערה: בסוף 2021 אימצה איחוד האמירויות שבוע עבודה מערבי, ולכן ראשון–חמישי או שני–שישי הם ימי העבודה הנפוצים, בהתאם לארגון. DMCC פועל בימים שני–שישי, בהתאמה לשאר המגזר הציבורי באמירויות).
- מרכז רישום עסקים (Client Registration Centre): ימים שני–שישי, 08:00–16:00. יש לתאם פגישה מראש לצורך פתיחת חברה חדשה, באמצעות פורטל הלקוחות או אימייל.
- מרכז פניות טלפוני (Call Centre): ימים שני–שבת, 08:00–19:00. קו זה נותן מענה מורחב לשאלות ותמיכה, כולל בשבת (יום המנוחה העיקרי באמירויות הוא יום ראשון).
טיפ שימושי: זמני הפעילות לעיל מתייחסים לזמן מקומי בדובאי (GMT+4, בדרך כלל שעה אחת קדימה מישראל בשעון חורף). משקיעים מישראל יכולים לנצל את החפיפה בשעות העבודה (בוקר ישראל = צהריים בדובאי) כדי ליצור קשר טלפוני ישיר. DMCC מפעיל גם מרכז מידע אונליין (Help Centre) בו ניתן להגיש שאילתות באתר, לעקוב אחר סטטוס בקשות ולקבל תשובות לשאלות נפוצות.
גישה פיזית: אורחים ויזמים יכולים לבקר במרכז השירות של DMCC במגדל אלמאס, אך חובה לתאם פגישה מראש באמצעות הפורטל. מומלץ לשאת תעודה מזהה (דרכון) ולבוש הולם לעסקים בעת ביקור. לבאי רכב פרטי, יש חניונים ציבוריים סביב המגדלים. ניתן גם להשתמש בשירות המטרו של דובאי, תחנת DMCC (תחנת JLT) נמצאת בקו האדום, במרחק דקות ספורות הליכה.
ניווט: לחצו על הקישור “Get Directions” באתר DMCC לקבלת הנחיות נסיעה באמצעות Google Maps. כתובת המיקום "Uptown Tower, Dubai" תוביל אתכם ישירות למטה החדש.
בסיכומו של דבר, מיקומו האסטרטגי של DMCC בדובאי, עיר המחברת בין המזרח והמערב, יחד עם הנגישות הגבוהה (תחבורתית ודיגיטלית), מאפשרים לחברות הפועלות בו ליהנות מנוכחות בלב מרכז עסקי גלובלי.
מידע למשקיעים ישראלים
הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות בספטמבר 2020 (הסכמי אברהם) פתחה בפני ישראלים צוהר להזדמנויות עסקיות חדשות בדובאי בכלל וב-DMCC בפרט. להלן מספר היבטים ייחודיים ורלוונטיים למשקיעים ישראלים המתעניינים בפעילות ב-DMCC:
- הסכמי אברהם, יתרונות והשפעות: מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל לאמירויות ב-2020, חלה פריחה משמעותית בסחר ובשיתוף הפעולה. הסחר הדו-צדדי ישראל–איחוד האמירויות זינק מרמה של ~$1.2 מיליארד ב-2021 ללמעלה מ-$1.4 מיליארד במחצית הראשונה של 2022. DMCC היה בין הגורמים הראשונים שקידמו באופן פעיל את הקשרים, כבר בנובמבר 2022 קיים המרכז אירוע “Made for Trade Live” בבורסת ת"א כדי להציג לחברות ישראליות את ההזדמנויות בדובאי. מנכ"ל DMCC, אחמד בן סוליים, ציין כי "דובאי הופכת במהירות למוקד גלובלי מרכזי עבור ישראלים לעשות בו עסקים" והצביע על גידול של 42% במספר החברות הישראליות החדשות שהצטרפו ל-DMCC בשנה שלאחר ההסכם. נכון למאי 2023 פועלות ב-DMCC 97 חברות ישראליות, עלייה של 25% מאז תחילת אותה שנה. כשליש מהחברות הישראליות עוסקות בתחומי מתכות ואבני חן (בעיקר יהלומים וזהב), והשאר בתחומי פיננסים, טכנולוגיה, תקשורת, בנייה וחקלאות. עובדות אלה מבהירות את היתרון האדיר שההסכמים הקנו: ביטול החרם על ישראל איפשר לחברות ישראליות לפעול בחופשיות באמירויות, לחתום על חוזים, לפתוח סניפים ולהיכנס לשווקים שאליהם לא הייתה להן גישה ישירה בעבר. בנוסף, הסכם הסחר החופשי ישראל–איחוד האמירויות (CEPA) שנחתם במאי 2022 מבטל מכסים על 96% מהסחורות בין המדינות, וצפוי להגדיל את הסחר הדו-צדדי ל-10 מיליארד דולר תוך 5 שנים. המשמעות למשקיע הישראלי: ייבוא וייצוא בין ישראל לאמירויות (לרבות דרך חברות ב-DMCC) כעת זולים ומהירים יותר, מה שמגדיל את הכדאיות הכלכלית.
- נוכחות ישראלית ו"שירותי עברית": על אף שאין במחוזות DMCC משרד רשמי הדובר עברית, בשנתיים האחרונות התפתחה קהילה עסקית ישראלית בדובאי. גורמים ישראלים ממלכתיים ופרטיים כאחד סייעו בחיבור בין הצדדים: משרד הכלכלה הישראלי פתח נספחות מסחר באבו דאבי, ונספח כלכלי מטעמם פועל גם בדובאי. בורסת היהלומים הישראלית הקימה ב-2021 משרד ייצוג קבוע במתחם היהלומים של DMCC בדובאי, ומנגד נפתח משרד של Dubai Diamond Exchange בישראל, שיתוף פעולה חסר תקדים בין הבורסות. בנוסף, חברות ייעוץ ישראליות מובילות, כגון פירמות עורכי דין ורואי חשבון, החלו להציע שירותים באמירויות. ניתן למצוא בדובאי עורכי דין ישראלים (או דוברי עברית) המתמחים בדיני חברות, נדל"ן ורגולציה מקומית. גם המועצה העסקית איחוד האמירויות–ישראל (UAE-Israel Business Council), שהוקמה על ידי פלר חסן-נחום (סגנית ראש עיריית ירושלים לשעבר) ואמירטים בכירים, פעילה מאוד ומקיימת מפגשים עסקיים, נטוורקינג וסיוע הדדי. הישראלים הפעילים בדובאי אף הקימו תשתית קהילתית, יש בדובאי בית כנסת, מסעדות כשרות ואירועי תרבות ישראליים, היוצרים תחושת בית למשקיע הישראלי הגולה. לסיכום, בעוד ש-DMCC עצמו אינו מספק "שירות בעברית", משקיע מישראל ימצא אוזן קשבת ויד מסייעת מצד עשרות אנשי מקצוע דוברי עברית שכבר פועלים בשטח, וכן מצד מוסדות רשמיים משתי המדינות.
- מסלולי ויזה ואשרות שהייה: בשורה משמחת למשקיעים הישראלים, מאז אוקטובר 2021 אזרחי ישראל פטורים מויזת תייר לאיחוד האמירויות, ויכולים להיכנס למדינה לביקורים קצרים ללא צורך בהסדר מקדים. עם זאת, לצרכי עבודה, עסקים או מגורים ממושכים יש להסדיר אשרת שהייה (תושבות) מתאימה. דרך עיקרית לקבלת תושבות היא באמצעות הקמת חברה באזור חופשי DMCC. כל בעל מניות בחברה כזו זכאי לויזת משקיע/בעלים ל-3 שנים (ניתנת להארכה), ובנוסף החברה יכולה לתת חסות לאשרות עבודה עבור עובדיה. תהליך הוצאת הויזה דרך DMCC מוסדר ויעיל: לאחר רישום החברה, יש לפתוח "כרטיס הקמה" (Establishment Card) ולהגיש בקשה לויזה במערכת המקוונת של DMCC. בתוך כ-2–3 שבועות (ולעיתים פחות) מקבלים אישור מקדמי, ולאחר בדיקות רפואיות וביומטריות בדובאי מתקבלת הויזה בדרכון. חשוב לציין כי DMCC מעניק ליווי בתהליך, הוא מסייע בתיאום הבדיקות הרפואיות, בהנפקת תעודת זהות אמירתית (Emirates ID) ובפתיחת חשבון בנק מקומי. אשרות עבודה למשפחות העובדים (בן/בת זוג, ילדים) אפשריות גם כן תחת חסות בעל החברה או העובד, בכפוף לקריטריונים. בנוסף, איחוד האמירויות מציע ויזות "זהב" (Golden Visa) ליזמים ומשקיעים משמעותיים, למשל השקעה בנדל"ן מעל סכום מסוים או ייסוד סטארטאפ חדשני, וישראלים זכאים לכך ככל אזרח אחר. בפועל, מרבית הישראלים בוחרים במסלול הקלאסי: הקמת חברה ב-DMCC וקבלת תושבות דרך החברה, שכן זה גם מעניק גישה ישירה לפעול במסגרת החוקית של האזור החופשי וגם ליהנות מהטבות המס שלו (כמפורט בהמשך).
- היכרות עם התרבות העסקית: למרות הקרבה התרבותית בין ישראל לאמירויות שגדלה מאז ההסכמים, קיימים הבדלים שחשוב להכיר. איחוד האמירויות היא מדינה מוסלמית מתונה, ודובאי היא עיר קוסמופוליטית עם למעלה מ-80% זרים. השפה העסקית הרשמית היא אנגלית (לצד ערבית כשפה רשמית במדינה), וברמה היומיומית אנגלית משמשת בכל התקשרויות העסקים. לכן, משקיע ישראלי שאינו דובר ערבית יכול להסתדר היטב באמצעות אנגלית. עם זאת, כדאי ללמוד כמה מילים בסיסיות בערבית (למשל "שלום" = "סלאם", "תודה" = "שוכראן") כדי לכבד את המארחים. בתחום ההתנהלות, מושם דגש על אדיבות, סבלנות ועמידה בקודים פורמליים יותר מאשר בישראל. קוד לבוש בפגישות עסקיות בדובאי הוא פורמלי (חליפה לגברים, לבוש צנוע ומחויט לנשים), וקיימת היררכיה ברורה בחברות מקומיות. מומלץ לתת כבוד לתארים ולפנות באופן רשמי. נקודה מעניינת: ב-DMCC תמצאו עובדים ואנשי צוות ממגוון מדינות, כולל אמירתים, הודים, פקיסטנים, בריטים ואחרים, כך שפתיחות רב-תרבותית היא מפתח להצלחה. עבור ישראלים, ייתכן שיהיו נושאי שיחה רגישים (למשל פוליטיקה אזורית) שכדאי להימנע מהם במסגרת עסקית. במקום זאת, התמקדו בתחומי עניין משותפים כמו חדשנות, טכנולוגיה, והזדמנויות מסחר, נושאים שישראלים ואמירתים כאחד נלהבים לגביהם. באופן כללי, המשוב מהשטח הוא שהעסקים בדובאי מאוד מקבלים ופנויים לעסקים עם ישראלים, והסקרנות ההדדית יוצרת אווירה חיובית.
- שירותים ותשתיות רלוונטיות לישראלים: DMCC וממשלת דובאי הרחיבו שירותים ותמריצים להקלת הכניסה של עסקים חדשים בכלל, ומהם נהנים גם ישראלים. לדוגמה, "חבילת הקמה" (Business Setup Package) מוצעת על ידי DMCC לסטארט-אפים בענפי קריפטו, משחקים (Gaming) ו-AI, במחירים מוזלים עם כללי רישוי גמישים. עוד יוזמה היא פתיחת משרדי ייעוץ של DMCC בישראל, אף שכאמור אין נציג רשמי, DMCC אירח משלחות בישראל ואף בוחן שיתופי פעולה עם מוסדות כמו מכון היצוא הישראלי. עבור משקיע ישראלי, יתרון נוסף הוא רשת הבנקאות: בנקים אמירתיים מובילים (כגון Emirates NBD ו-First Abu Dhabi Bank) חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם בנקים ישראליים (בנק הפועלים ולאומי) זמן קצר לאחר ההסכמים. הדבר מקל על העברות כספים בין ישראל לאמירויות, פתיחת חשבונות לתושבי ישראל, והערכת דירוגי אשראי הדדית. למשל, ניתן לפתוח חשבון בבנק אמירתי בדובאי גם עם אזרחות ישראלית, בכפוף לבדיקות ה-AML הרגילות, וליהנות משירות דו-לשוני (אנגלית/עברית) דרך מנהלי קשרים יהודים-ישראלים שגויסו על ידי הבנקים שם. בנוסף, חברות שילוח בינלאומיות כחברת Aramex (דובאית במקורה) הקימו קווי שילוח מהירים לישראל, ועמילי מכס מציעים כעת מסלול "ירוק" לייבוא ויצוא סחורות בין המדינות.
הסרת החסמים הפוליטיים פתחה בפני ישראלים את דובאי כשער לשווקים גלובליים, ו-DMCC מצטייר כיעד מושלם לכך, בשל אופיו הבין-לאומי. מספרי החברות הישראליות במתחם עולה בהתמדה, וחלקן כבר מספרות על עסקאות מוצלחות: בתחום היהלומים (בו ישראל ואמירויות הן מעצמות, וכעת משתפות פעולה ישירות דרך הבורסות), בתחום הפינטק (חברות בלוקצ'יין ישראליות קיבלו רישיונות ב-DMCC Crypto Centre), ובתחום הטכנולוגיה החקלאית (יש התעניינות ישראלית בפלטפורמת Agriota של DMCC שתפורט בהמשך). כדי למנף מגמות אלה, על המשקיע הישראלי לנצל את היתרונות (פטור מויזה, הסכם סחר חופשי, סביבה דוברת אנגלית) ובמקביל להיעזר באנשי מקצוע מנוסים (עורכי דין, יועצים) כפי שנפרט בפרקים הבאים.
סקירה אנציקלופדית של DMCC: היסטוריה, מבנה ויחידות
DMCC הוקם בשנת 2002 מכוח צו של שליט דובאי, השייח' מוחמד בן ראשיד אל-מכתום, כחלק מחזון להפוך את דובאי למרכז סחר עולמי. מטרתו המוצהרת הייתה לספק את התשתית הפיזית, השוקית והפיננסית הדרושה להקמת שוק סחורות משגשג בדובאי. בשנותיו הראשונות התמקד המרכז ביצירת אקו-סיסטם עבור מסחר בזהב, יהלומים ומתכות יקרות, תעשיות בהן לדובאי יתרון היסטורי (השוק העתיק של דובאי, "סוק אל-דהב", היווה יסוד למסחר זהב אזורי עוד במאה ה-20).
ב-2003 נחנך מגדל אלמאס (Almas Tower), גורד שחקים בן 68 קומות שהפך לסמל DMCC. המגדל תוכנן במיוחד לאכלס בורסות סחורה, בין השאר את בורסת היהלומים של דובאי (Dubai Diamond Exchange, DDE) ואת מרכז הזהב והסחורות של דובאי (Dubai Gold & Commodities Exchange, DGCX). בורסת היהלומים של דובאי מדורגת היום כזירת מסחר מרכזית בעולם, עם מתקני ענק לעריכת מכרזי יהלומים. בשנת 2023 התקיימו ב-DDE לא פחות מ-70 מכרזים בינ"ל לקנייה ומכירה של יהלומים גולמיים ומלוטשים. ה-DDE יכול לארח מספר מכרזים במקביל, ומוסמך מעל 1,200 חברות חברי הבורסה הפעילות בענף. יתרה מזו, בשנת 2024 זכה מנכ"ל DMCC, אחמד בן סוליים, לשמש כיו"ר תהליך קימברלי העולמי, פורום בינ"ל למניעת סחר ב"יהלומי קונפליקט", מה שממצב את DMCC כשחקן מוביל בקביעת סטנדרטים גלובליים בענף היהלומים.
מבנה ארגוני ורגולטורי: DMCC פועל כ"רשות אזור חופשי" עצמאית תחת ממשלת דובאי, עם סמכויות להנפיק רישיונות עסק, לנהל רגולציה של החברות בתחומו, ולפתח תשתיות. הגוף הרשמי הוא DMCC Authority (רשות DMCC), והעומד בראשו הוא יו"ר ומנכ"ל בפועל, אחמד בן סוליים. בן סוליים מכהן בתפקיד מאז 2002 והוביל את DMCC מיומו הראשון, זוכה להערכה רבה על חזונו וחדשנותו. לצידו, משמשת פריאל אחמדי (Feryal Ahmadi) כקצינת התפעול הראשית (COO) של DMCC, המנהלת את הפעילות היומיומית והאסטרטגיה התפעולית. בשנת 2024 בוצעו רפורמות בממשל התאגידי של DMCC: הוכרז על מינוי דירקטוריון רשמי ל-DMCC, בראשו חמד בואמימ (Hamad Buamim), לשעבר מנכ"ל לשכת המסחר של דובאי, המשמש כיו"ר הדירקטוריון. סגנו הוא עבדולוואחד אל-אולמה, וחברי הדירקטוריון כוללים דמויות בינלאומיות כמו עבדאללה אל-שמסי, צ'ארלס ווב, מאי נשראללה ותיירי ג'ימונה. הרכב מגוון זה מביא מומחיות גלובלית לניהול DMCC. בן סוליים עצמו נותר המנכ"ל והיו"ר הביצועי (Executive Chairman), כך שהוא ממשיך להוביל את קבלת ההחלטות היום-יומיות.
מבחינת סמכויות רגולטוריות, DMCC מהווה "אזור סחר חופשי מוכר" בחוקי איחוד האמירויות. משמעות הדבר שהחברות הפועלות בתחומו כפופות לרגולציה הייחודית של DMCC וכן לחוקי איחוד האמירויות הרלוונטיים (פליליים, אזרחיים וכו'). לדוגמה, DMCC מפרסם תקנון חברות (Company Regulations), סט חוקים פנימיים שחל על חברות האזור. תקנון זה עודכן לאחרונה בשנת 2024 לגרסה מודרנית, והוא מכתיב נושאים כמו הקמת חברות, מבנה דירקטוריון, דיווחים כספיים ועוד. DMCC גם מוציא כללי רישוי (Licensing Rules) חדשים מעת לעת, ב-2024 יצאה גרסה חדשה של כללי הרישוי שהחליפה את אלו מ-2020. בנוסף, קיימים כללי משנה כמו תקנות עבודה (Employment Rules), תקנות למשרדי Family Office, כללי נושאי משרה, תקנות איכות הסביבה והבטיחות (HSE) ועוד. חברות ב-DMCC חייבות למלא אחר כללים אלו, המקבילים במידה מסוימת לחוק החברות והעבודה בישראל, אך מותאמים לאופי האזור החופשי. במקרים של הפרות או סכסוכים, DMCC רשאית להטיל סנקציות, אך לרוב הנושאים הנ"ל מוסדרים על ידי דיונים ישירים או הליכים בבתי המשפט של דובאי (שכן DMCC אינה מערכת משפט נפרדת כמו DIFC, עליה נרחיב בהמשך).
יחידות ויוזמות מרכזיות תחת DMCC: עם התפתחותו, DMCC הקים מספר מחלקות ומרכזי משנה כדי לשרת צרכים ענפיים מיוחדים. הבולטות שבהן:
- אזור הסחר החופשי DMCC Free Zone: זהו לב העשייה, היחידה האחראית על רישום החברות, הנפקת רישיונות, מתן שירותים לחברים והפעלת "One Stop Shop" אדמיניסטרטיבי. כ"אזור חופשי", DMCC Free Zone מאפשר 100% בעלות זרה, פטור ממס חברות ומס הכנסה ל-50 שנה, וביצוע כל הליכי הרישום, ההגירה והרישיונות במקום אחד. ייחודו של DMCC הוא בכך שהיה הראשון באיחוד האמירויות להציע גם בעלות נכסים חופשית (Freehold) לעסקים, חברות יכולות לרכוש משרדים או נכסים במתחם, ולא רק לשכור, יתרון משמעותי למשקיעים לטווח ארוך. היחידה מספקת גם שירותי תמיכה עסקית (Value Added Services) כמו סיוע בפתיחת חשבון בנק, הנפקת אישורים, חיבור לספקי תקשורת וכו'. כל חברה הרשומה ב-DMCC מקבלת גישה לפורטל מקוון לניהול ענייניה (חידוש רישיון, הוצאת ויזות, הגשת דוחות) וכן למוקדי תמיכה ייעודיים.
- מרכז הקריפטו של DMCC (DMCC Crypto Centre): הושק רשמית ב-2021 במגדל אלמאס, בשיתוף עם קרן CV Labs השווייצרית. מטרתו לפתח אקוסיסטם ייעודי לחברות בלוקצ'יין, מטבעות דיגיטליים ו-Web 3.0. המרכז מציע חללי עבודה משותפים (Co-working), רישיונות קריפטו ייעודיים ואפילו גישה לקרנות הון סיכון בסך $150 מיליון שהוקצו ליוזמות בלוקצ'יין. הייחוד הוא שבמרכז זה פועלת רגולציה ייעודית לקריפטו: DMCC חתם על מזכר הבנה עם רשות ניירות הערך האמיראתית (SCA) ליצירת מסגרת רגולטורית עבור הנפקה, מסחר ורישום נכסים קריפטוגרפיים. על פי ההסכם, חברות קריפטו יכולות לקבל ב-DMCC רישיון קריפטוגרפי מיוחד מטעם "Crypto Centre", בכפוף לאישור ופיקוח של ה-SCA. למעשה, SCA מעניקה אישור לכל חברת קריפטו שמעוניינת להתמקם ב-DMCC, ומפקחת על פעילותה בהתאם לתקנות הקריפטו הלאומיות שהוצגו באוקטובר 2020. כך מובטח שהפעילות תעמוד בסטנדרטים של AML/KYC וציות רגולטורי. מרכז הקריפטו כבר משך כמה שמות גדולים, למשל, בורסת הקריפטו Bybit, פלטפורמת הבלוקצ'יין Solana ומאיץ הסטארטאפים TDeFi חברו כשותפים אקוסיסטם. לישראל, כמובילה בתחום הפינטק והבלוקצ'יין, יש עניין ישיר במרכז זה: מספר חברות ישראליות בתחום (דוגמת Simplex, Blockchain Alliance) בחנו או קיבלו רישיון ב-DMCC בשל המסגרת הידידותית לקריפטו.
- בורסת הזהב והסחורות של דובאי (Dubai Gold & Commodities Exchange, DGCX): זוהי בורסה למסחר בחוזים עתידיים (derivatives) על סחורות ומטבעות, שהושקה על ידי DMCC בשנת 2005. ה-DGCX היא בורסת הנגזרים הגדולה במזרח התיכון מבחינת נפח, עם מחזורי מסחר שנתיים עצומים (למשל, בשנת 2023 נסחרו חוזים בערך נומינלי מצטבר של $115.3 מיליארד). הבורסה מאפשרת למשקיעים גידור ומסחר חוזים על זהב, נפט, גז, מטבעות וכן חוזים ייחודיים לשוק ההודי (כמו חוזים עתידיים על רופי הודית). עבור חברות ישראליות, גישה ל-DGCX יכולה לאפשר ניהול סיכונים במסחר בסחורות. הבורסה נמצאת בפיקוח רגולטורי של ה-SCA, ו-DMCC כבעלים משקיעה כל העת בפיתוח מוצרים חדשים (למשל חוזים על מתכות יקרות חדשות או על מטבעות קריפטו בעתיד).
- מרכז התה של DMCC (Tea Centre) ומרכז הקפה (Coffee Centre): אלו מתקנים ייעודיים בתוך האזור החופשי המיועדים לטיפול, אריזה והפצת תה וקפה. מרכז התה הוקם ב-2005 ומטפל בעשרות מיליוני ק"ג תה בשנה, כולל מיון, טעימה ואחסון תה ממדינות כמו סרי לנקה, הודו וקניה. דובאי, באמצעות מרכז זה, הפכה לאחד ממרכזי סחר התה המובילים (האמירות היא מהיצואניות הגדולות של תה לחדש). מרכז הקפה נפתח ב-2019, וכולל מתקני קלייה, מעבדות איכות ומחסנים בטמפרטורה מבוקרת לקפה ירוק. המרכז מספק לשחקני קפה גלובליים (לרבות חברות סטארט-אפ בתחום הקפה) שירות "Turnkey", החל מאחסון פולים ועד אריזתם והפצתם. ישראל כידוע מייבאת תה וקפה בכמות נאה; חברות ישראליות יכולות דרך DMCC להתחבר ישירות לספקי תה וקפה ממדינות המקור ולייעל את שרשרת האספקה (למשל, יבואן תה ישראלי יכול לאחסן כמויות גדולות ב-DMCC ולשלוח ארצה לפי הצורך).
- יוזמת Agriota: פלטפורמה דיגיטלית חדשנית שהושקה ב-2020 בשיא משבר הקורונה, כדי לחבר בין חקלאים בהודו לבין קניינים תעשייתיים באיחוד האמירויות. Agriota פועלת על בלוקצ'יין (יצוין כי DMCC השיקה אף את DigitalSugar, פלטפורמת סחר דומה לסוכר). המערכת מאפשרת לרשתות שיווק אמירתיות לרכוש תוצרת חקלאית טרייה ישירות מחוות בהודו באופן מאובטח ושקוף, תוך עקיבות מלאה של שרשרת האספקה. הפלטפורמה סגורה לתושבי איחוד האמירויות, אך חברות ישראליות בתחום האגרו-טק או ייבוא מזון יכולות ללמוד ממנה ואף לשתף פעולה, למשל, טכנולוגיות ישראליות לייעול חקלאות עשויות להשתלב בשרשרת. מעבר לכך, Agriota מסמלת את שאיפות DMCC להתרחב מעבר למסחר גרידא, למלא תפקיד בביטחון תזונתי אזורי באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית.
- מרכז היהלומים של דובאי (Dubai Diamond Exchange, DDE): כפי שהוזכר, ה-DDE היא כיום אחת מזירות היהלומים הגדולות בעולם. DMCC דאג לתשתית פיזית מהמתקדמות בענף: באלמאס טאוור הוקם אולם מסחר עצום בגודלו לעריכת מכרזים ותצוגות, כולל מערכות אבטחה קפדניות וכספות בנפחים גבוהים. הצלחת DDE ניכרת בכך שדובאי עקפה את אנטוורפן ב-2021 בהיקף סחר היהלומים, והפכה למרכז היהלומים מספר 1 בעולם (מעל $37 מיליארד במחזור שנתי). DMCC פועל בצמוד לנהלי תהליך קימברלי (KP) לווידוא שכל היהלומים הנסחרים חוקיים. עבור ישראל, שרבים מסוחרי היהלומים שלה פועלים ממילא בזירה הבינ"ל, DDE מהווה מוקד משיכה: כבר בפברואר 2022 נפתח בבורסת היהלומים הישראלית אולם ייעודי למסחר בדובאי באמצעות חיבור וידאו, ובמקומות כמו DDE נערכו מכרזים בהם השתתפו חברות יהלומים ישראליות.
- פיתוח נדל"ן, JLT ו-Uptown Dubai: DMCC משמש גם כיזם נדל"ן משמעותי. הוא הגורם המפתח והמתפעל של קהילת Jumeirah Lakes Towers כולה (87 המגדלים ושטחי הציבור), ובשנים האחרונות קידם את פרויקט אפטאון דובאי (Uptown Dubai), אזור חדש צפונית ל-JLT שיכלול מגדלים ומתחמי עסקים חדישים. ב-2022 נחנך המגדל הראשון, Uptown Tower, גורד שחקים בן 81 קומות הכולל משרדים (22 קומות של משרדי Grade A), מלון יוקרה (SO/ Uptown Dubai) ודירות שרות ממותגות. מגדל Uptown הוא כיום משכנם החדש של משרדי DMCC ובכך מסמן את תחילת הפרויקט. בשנת 2023 DMCC הכריז שהנוכחות באפטאון מחזקת עוד יותר את האזור העסקי ומאפשרת צמיחה עתידית. במקביל, החלה בנייה של השלב השני באפטאון: שני מגדלים בינוניים (23 ו-17 קומות) שיספקו 70,000 מ"ר של משרדים נוספים ועוד 8,000 מ"ר שטחי מסחר ומסעדות. גם ב-JLT עצמה לא עוצרים, בשנה האחרונה אושרו 6 מגדלי מגורים חדשים במסגרת הרחבת הרובע, לצד שיפור התשתיות הקיימות (פארקים, מתקני ספורט). כ-100,000 תושבים כבר מתגוררים ועובדים ב-JLT כיום, ו-DMCC דואג שהסביבה תישאר אטרקטיבית ומודרנית. נדל"ן זה חלק בלתי נפרד מהצלחת האזור החופשי: DMCC הבין שכדי למשוך חברות, עליו להציע לא רק רישיון ומס, אלא איכות חיים לעובדים, דירות קרובות, פנאי, מסעדות וכו'. אסטרטגיה זו מוכיחה את עצמה עם שיעורי תפוסה גבוהים הן במשרדים והן במגורים ב-JLT.
DMCC הוא יותר מרק "אזור סחר חופשי", הוא תשלובת של תשתיות מסחר (בורסות סחורה), רגולציה מותאמת (Crypto Centre, תקנות זהב ויהלומים), ושכונת עסקים תוססת (JLT/Uptown) המציעה סביבת חיים ועבודה. ההיסטוריה שלו מעידה על ראיית הנולד של שליטי דובאי שהימרו על סקטור הסחורות, והיום הוא ממציא עצמו מחדש עם טכנולוגיה וחדשנות.
חוקים ונהלים למשקיעים זרים ב-DMCC
אחד היתרונות המשמעותיים של DMCC עבור משקיעים זרים הוא מסגרת החוק והמדיניות הידידותית לעסקים. להלן דגשים רגולטוריים חשובים:
- בעלות זרה מלאה והטבות מס: חברות ב-DMCC יכולות להיות בבעלות של 100% זרים (אין חובת שותף מקומי). DMCC מעניק לכל החברות פטור ממס חברות ומס הכנסה אישי למשך 50 שנה (הבטחה חוזית שניתנה עם הקמת האזור ב-2002). חשוב לציין שבשנת 2023 נכנס לתוקף באיחוד האמירויות חוק מס חברות פדרלי (9% על רווחי חברות), אך אזורי סחר חופשי "מוכרזים" כמו DMCC נהנים מ-0% מס על הכנסה "מוכרת", כלומר כל עוד החברה עומדת בקריטריונים (למשל, לא עושה עסקים בשוק המקומי מחוץ לאזור) היא פטורה ממס. DMCC מוגדר בחוק כמוסד "Qualified Free Zone" הזכאי להטבה זו. כמו כן, אין באיחוד האמירויות מס על דיבידנדים, מס רווחי הון או ניכוי מס במקור, כך שמשקיע זר יכול להוציא רווחים מהחברה כמעט ללא נטל מס מקומי. ואכן, חברת ייעוץ JNS ציינה כי בין היתר פטור ממסים ל-50 שנה ובעלות מלאה הם סיבות עיקריות שחברות ישראליות בוחרות ב-DMCC. מבחינת מס בישראל: החל מ-2022 ישנו הסכם למניעת כפל מס בין ישראל לאמירויות. ההסכם מונע הטלת מסי כפל ומגדיר שיעורי מס מקסימליים על דיבידנדים, ריבית ותמלוגים, וכן קובע שיתוף פעולה במניעת התחמקות ממס. לכן, משקיע ישראלי עשוי להיות זכאי להקלות מס בישראל על הכנסותיו מדובאי בהתאם לתנאי ההסכם (יש להתייעץ עם רו"ח מומחה בינ"ל).
- דרישות הון ורישום ראשוני: בניגוד למדינות רבות, איחוד האמירויות מציב דרישות הון מינימלי למייסדי חברות. ב-DMCC נדרש הון רשום מינימלי של 50,000 AED (דירהם) לחברה בע"מ (Free Zone Company). אם יש מספר בעלי מניות, המינימום הוא 10,000 AED לכל בעל מניה, ובתנאי סך המינימום 50K. הון זה אינו אגרה, הוא ניתן למשיכה לאחר הפקדתו בחשבון החברה. אך הוא נדרש כאיתות על רצינות העסק. כמו כן, לרישיון "מסחר כללי" (General Trading) ב-DMCC נדרש הון מוגדל של 1,000,000 AED, משום שהוא מאפשר מגוון רחב של פעילויות מסחר. בעת רישום החברה, על המייסדים לחתום על תקנון (AoA) ולהתחייב להפקיד את ההון בדר"כ תוך 3 שבועות מחשבון החברה מרגע פתיחתו. בהשוואה לישראל, בישראל אין דרישת הון מינימלי כלל לפתיחת חברה בע"מ, אך כן מקובל הון רשום 1 שקל סמלי. באמירויות הדרישה רצינית יותר, אך עדיין הון של כ-50,000 דירהם (≈55 אלף ש"ח) נחשב סביר לעסק סטנדרטי.
- רישוי פעילות ורגולציית קריפטו: DMCC, כאמור, מאפשר לחברות לעסוק כמעט בכל תחום (למעט חריגים בודדים כמו פעילות בנקאית או ביטוחית, הדורשת רישוי פדרלי). בענפים רגישים פועל שיתוף בין DMCC לרשויות הפדרליות: בתחום המטבעות הדיגיטליים (Crypto Assets), DMCC כחלוץ התקשר עם רשות ני"ע (SCA) כדי לאפשר פעילות חוקית ומפוקחת. לפי ההסכם, עסקי קריפטו ב-DMCC צריכים לקבל Letter of Approval מה-SCA בנוסף לרישיון DMCC. ה-SCA אוכפת את כללי Anti-Money Laundering / Know Your Customer (AML/KYC) המחמירים שחוקקו ב-2020 לגבי נכסים וירטואליים. למעשה, DMCC היה אזור החופשי הראשון שהציע רישיון "סחר בנכס קריפטו" רשמי. חברות קריפטו ישראליות שמתעניינות בכך ישמחו לדעת שהתהליך סדור: מגישים בקשה ל-DMCC, עוברים בדיקת SCA (כולל תיעוד בעלי שליטה, אופי הטוקן/המטבע, צעדי אבטחה), ואז מקבלים אישור כפול. DMCC גם מקנה להם גישה ל"מערכת אקוסיסטם", משרדים ייעודיים, ייעוץ משפטי בתחום ועוד.
- מסחר בזהב, יהלומים ומתכות יקרות: ענפים אלה כרוכים בסיכון פוטנציאלי להלבנת הון, ו-DMCC קבע שורה של נהלים להבטיח מסחר נקי. לדוגמה, DMCC אימץ פרוטוקול ביקורת מיוחד שעל פיו רואי החשבון המאשרים חברות זהב/מתכות יקרות ב-DMCC חייבים לבדוק ולקבוע שהחברה מבצעת בדיקת נאותות (Due Diligence) מול ספקיה ולקוחותיה למניעת סחר לא-חוקי. כמו כן, חברות בענפים אלו נדרשות לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון באיחוד האמירויות על עסקאות במזומן מעל סף מסוים, ולהכשיר את עובדיהן בתחום ה-AML. DMCC מפעיל יחידת Compliance פנימית שעורכת ביקורות פתע לחנויות זהב ויהלומים באזור (למשל ב"סוק" שב-JLT) כדי לוודא עמידה בסטנדרטים. בנוסף, היות ו-DMCC חבר בהסדר קימברלי, כל משלוח יהלומים הנכנס/יוצא דרך דובאי עובר תיעוד והסמכה מתאימים. משקיע זר בענפים אלו יכול להיות שקט ש-DMCC עושה רבות לשמור על מוניטין השוק. יחד עם זאת, מצופה מהחברות עצמן להטמיע מדיניות ציות: להגדיר קצין ציות (Compliance Officer) בחברה, לערוך סקרי סיכון שנתיים, ולהישאר מעודכנות בהנחיות (DMCC מפיץ מעת לעת "הנחיות AML" לחברות החברות).
- נהלי ייבוא/ייצוא וסחר חוץ: DMCC ממוקם גאוגרפית בתוך דובאי אך מתפקד כאזור חיצוני למכס האמירתי. משמעות הדבר היא שחברות DMCC נהנות מייבוא מוצרים ללא מכס לתוך האזור החופשי (Warehousing), וצריך לשלם מכס רק אם מכניסים את הטובין לתוך שאר איחוד האמירויות (מה שמכונה "כניסה ל-Landmass"). מכסי הייבוא באמירויות נמוכים יחסית (5% כללי, ובמקרים מסוימים 0%), ובמסגרת הסכם הסחר החופשי עם ישראל, רוב הסחורות בין המדינות פטורות ממכס לגמרי. לכן, חברות ישראליות יכולות להשתמש במחסנים ב-DMCC כדי לאחסן סחורה (למשל אלקטרוניקה, חומרי גלם) ולשלוח הלאה מבלי לשלם מכס מקומי, או להפיץ בתוך המפרץ עם תשלום מכס מינימלי. DMCC מפעיל פלטפורמת Tradeflow דיגיטלית, מערכת רישום קניינות על סחורות המאוחסנות במחסנים באיחוד האמירויות. ב-2023 נרשם בה נפח עסקאות של $522 מיליארד. באמצעות Tradeflow, משקיע יכול לשעבד סחורה המאוחסנת ב-DMCC כבטוחה לקבלת אשראי מבנקים, כי המערכת מאמתת את נוכחות ורישום הטובין. זהו כלי ייחודי שמקל על מימון סחר (Trade Finance) מתוך דובאי.
- יישוב סכסוכים והגנות למשקיעים: אמנם DMCC אינו מערכת משפט עצמאית (כמו DIFC), אך הוא מפעיל מספר מנגנונים להגנת העוסקים: ראשית, יחידת המשמעת הפנימית של DMCC יכולה להתערב בסכסוכים עסקיים בין חברי האזור באמצעות גישור או בוררות מוסכמת. בעבר טיפל DMCC במחלוקות בין סוחרי יהלומים בגישור מהיר כדי לשמור על אמון השוק. שנית, DMCC מחייב את כל החברות לבטח את עובדיהן ולעמוד בדיני העבודה (כגון פיצויי פיטורים מחושבים, ביטוח רפואי חובה לעובדים). כך נמנעים מצבים של עובדים שנקלעים לבעיה. שלישית, משקיעים זרים מוגנים על ידי חוקי איחוד האמירויות להשקעות זרות, וכן האמנה הדו-צדדית בין ישראל לאמירויות להשקעות (BIT) הנמצאת בדיונים, אם תאושר, היא תספק מנגנון בוררות בינ"ל במקרה שהממשל יפר זכויות משקיע (נכון ל-2024, טרם נחתמה אמנת השקעות נפרדת מלבד אמנת המס). ולבסוף, בתי המשפט של דובאי (הרגילים, לפי משפט אזרחי) פתוחים בפני חברות ב-DMCC. במקרה של סכסוך חוזי, ניתן לתבוע בערכאות דובאיות, הידועות כמקצועיות ויעילות. יתרה מזאת, דובאי ייסדה מרכז בוררות בינ"ל (DIAC) בו אפשר ליישב מחלוקות עיסקיות בבוררות מהירה, וחברות ב-DMCC יכולות לקבוע סעיף בוררות בחוזים שלהן להפניה ל-DIAC. הגנות עקיפות נוספות: DMCC מפעיל מנגנון מלשינון (Whistleblowing) המאפשר לדווח אנונימית על עבירות או שחיתות בחברות, מה שמוסיף שקיפות ומרתיע מפני התנהלות פוגענית כלפי בעלי מניות מיעוט למשל.
התמונה הכללית היא ש-DMCC יצר סביבה רגולטורית "Pro-Business", ידידותית לעסק, עם חסמים ביורוקרטיים מינימליים, אך לצד זאת מוסדרים תחומי הסיכון כדי לשמר את אמינות המרכז. משקיע זר שיקפיד למלא אחר הנהלים (הגשת דוחות שנתיים, חידוש רישיון בזמן, שמירה על קובצי AML) ימצא ש-DMCC מספק לו שקט תעשייתי וכיסוי חוקי רחב לפעילותו.
מדריך: הקמת חברה ב-DMCC, שלבים, סוגי רישיונות ועמידה ברגולציה
הקמת חברה ב-DMCC היא תהליך מובנה יחסית, שאינו מסובך הרבה יותר מרישום חברה בישראל, אך דורש הבנת השלבים והמסמכים הנדרשים. נפרוט כאן מדריך צעד-אחר-צעד למשקיע או ליזם המעוניין לפתוח חברה חדשה ב-DMCC (להקמת סניף של חברה קיימת התהליך דומה, עם התאמות קלות):
1. הגדרת סוג החברה והמבנה המשפטי: בשלב ראשון יש להחליט על מבנה התאגיד. ב-DMCC קיימים כמה סוגי ישויות אפשריות:
- חברת אזור חופשי בע"מ (Free Zone Company / FZCO), חברה בע"מ עם 2–50 בעלי מניות.
- מייסד יחיד (Free Zone Establishment / FZE), חברה בע"מ עם בעל מניות יחיד (יחיד או תאגיד). זה המקביל לחברה פרטית בע"מ בישראל.
- סניף של חברה זרה (Branch), שלוחה של תאגיד קיים, ללא הון מניות עצמאי (החברה האם נושאת באחריות).
- SPV (Special Purpose Vehicle), חברה ייעודית להחזקת נכסים/השקעות, ללא פעילות מסחרית שוטפת.
- חברת החזקות (Holding Company), דומה ל-SPV, מאפשר מבנה להחזקת מניות בחברות אחרות.
בנוסף, DMCC מציע מסלול Family Office לניהול עושר משפחתי, ופתרון Dual Licensing מיוחד למי שרוצה לפעול גם בתוך דובאי מחוץ לאזור (באמצעות רישיון כפול). רוב המשקיעים הזרים יבחרו ב-FZCO (אם יש כמה שותפים) או FZE (אם יחיד). אין הבדל רגולטורי גדול בין FZCO ל-FZE פרט למספר בעלי המניות. חשוב לבחור נכון, שכן שינוי מבנה מאוחר יותר כרוך בפרוצדורה.
2. בחירת שם לחברה ובדיקת שם מסחרי: יש לבחור שם חברה באנגלית (אפשר בנוסף שם בערבית). השם צריך לעמוד בכללי רשות החברות של DMCC: לא להשתמש בשמות רשויות ("Dubai", "Emirates") ללא אישור, להימנע ממילים פוגעניות, ולא לבחור שם שכבר תפוס. ניתן לבצע חיפוש מקדים בפורטל DMCC לבדיקת זמינות השם. לאחר בחירת השם, יש להגיש אותו לאישור מקדמי, בדרך כלל DMCC מאשרת שם בתוך 1–2 ימי עסקים. כדאי להכין 2–3 אופציות חלופיות למקרה שהשם הראשון יידחה.
3. הגדרת תחומי פעילות (Business Activities) ובחירת סוג רישיון: על כל חברה לציין אילו פעילויות עסקיות תבצע, מתוך רשימה מוגדרת. הרשיון שתקבל החברה יהיה בהתאם:
- רישיון מסחרי (Trading License), מיועד למסחר בסחורות, ייבוא/ייצוא, הפצה וסחר אלקטרוני.
- רישיון שירותים (Service License), עבור ייעוץ, שירותים מקצועיים, טכנולוגיה, מדיה וכד'.
- רישיון תעשייתי (Industrial License), עבור ייצור, הרכבה, עיבוד תעשייתי קל.
כמו כן יש רישיונות ייחודיים: רישיון מסחר כללי (General Trading) המאפשר סחור במגוון רחב של מוצרים תחת רישיון אחד, רישיון יהלומים/מתכות יקרות, רישיון קריפטו וכו'. DMCC מציעה למעשה שלוש קטגוריות עיקריות של רישיונות, מסחר, שירותים ותעשייה, וכל היתר הם תת-סוגים. משקיע צריך לפרט עד 6 פעילויות מבוקשות (למשל "סחר בביגוד, סחר באלקטרוניקה" או "פיתוח תוכנה, ייעוץ IT"). ניתן לשלב כמה פעילויות קשורות ברישיון אחד, אך שילוב תחומים שונים מדי יחייב רישיונות נפרדים. למשל, לא ניתן באותו רישיון גם לייעץ פיננסית וגם למכור תכשיטים, אלה תחומים שונים מהותית. לכן, כבר בשלב זה חשוב להתייעץ עם נציג DMCC או יועץ כדי לבחור נכון, שכן בחירת רישיון שגוי עלולה לגרום לסירוב בבקשת רישיון או לקושי בבנקאות. לאחר הגדרת הפעילות, DMCC ינפיק מסמך אישור פעילות מקדמי (Initial Approval) אותו ממשיכים לשלב הבא.
4. הגשת בקשה וקבלת אישור מקדמי: הבקשה נעשית באופן מקוון דרך פורטל ההקמה של DMCC או באמצעות סוכן רשום. יש למלא טופס בקשה הכולל פרטי בעלי המניות, שם החברה הנבחר, סוג הרישיון והפעילויות, כתובת ומסמכים נלווים (צילום דרכון של כל בעל מניה/מנהל, קורות חיים, והוכחת כתובת מגורים לעיתים). כמו כן משלמים את אגרת הבקשה, 1,035 AED חד פעמי. DMCC יבצע בדיקת נאותות בסיסית (רקע פלילי, סנקציות בינ"ל) על המבקשים, ובתוך ~5 ימי עסקים מוציא Approval In Principle, אישור עקרוני לרישום החברה.
5. הכנת מסמכים להתאגדות (Incorporation): בשלב זה יש לערוך ולחתום על מסמכי ההתאגדות: תקנון החברה (Articles of Association), טופס הצהרת בעלי מניות, והסכמים נוספים אם נדרשים. DMCC מספקת תבנית תקנון סטנדרטית, הניתנת להתאמה. התקנון קובע את שם החברה, הונה, חלוקת המניות, זכויות ההצבעה, מינוי דירקטורים וכו'. כל בעלי המניות צריכים לחתום (ניתן מרחוק באמצעות ייפוי כוח נוטריוני או דיגיטלית בתנאים מסוימים). DMCC גובה אגרת תקנון 2,020 AED. אם בעלי המניות הם תאגידים זרים, נדרש לספק מסמכי התאגדות שלהם מאומתים (חותמת אפוסטיל ותרגום נוטריוני לערבית/אנגלית).
6. בחירת פתרון משרדי וכתובת מקומית: כדי לקבל רישיון, חובה להראות הסדר לגבי מקום פיזי ב-DMCC. האפשרויות:
- עמדת עבודה משותפת (Flexi Desk / Co-working): פתרון בסיסי, עמדה או חדר ישיבות זמין לשימוש לפי שעה. זה מאפשר עלות נמוכה (~15,000 AED בשנה) ומתאים לחברה עם 1–3 ויזות.
- משרד שירות (Serviced Office): משרד קטן מרוהט, עם שירותי מזכירות משותפים, ~20–30 מ"ר.
- משרד רגיל / קומה במגדל: שטח גדול יותר, מושכר למשך שנה לפחות.
- מחסן / יחידה תעשייתית: אם הרישיון תעשייתי, ניתן לשכור יחידת יצור/אחסון באזור "JLT Agro" או מחסנים בשטחים ייעודיים.
לאחר בחירה, חותמים על חוזה שכירות או הסכם רישוי מול DMCC (או בעלים פרטי של משרד במתחם). את החוזה מגישים ל-DMCC כראיה לכתובת החברה. רבים מהיזמים החדשים מתחילים עם Flexi Desk כדי לחסוך בעלויות. DMCC מאפשר כאמור עד מספר מוגבל של ויזות על פלקסי (בד"כ 3 ויזות). עלות שנתית לפלקסי היא בסביבות 15,000–20,000 AED, בעוד משרד ייעודי יקר יותר בהתאם לגודל (לדוגמה: 100 מ"ר במגדל יוקרתי עשויים לעלות 150,000 AED לשנה).
7. תשלום דמי הרישום והנפקת רישיון: לאחר אישור כל הניירת, יש לשלם את אגרת הרישום (Registration fee) חד-פעמית, 9,020 AED, ואת אגרת הרישיון לשנה ראשונה, הסכום משתנה לפי סוג הרישיון ומספר הפעילויות. רישיון סטנדרטי מתחיל בכ-10,000 AED, אך בפועל רישיון ממוצע ב-DMCC עולה ~20,285 AED לשנה (לדוגמה, אם בוחרים כמה פעילויות). עבור רישיון כללי/רב תחומי העלות אף גבוהה יותר. בדוגמה שלנו: חברה עם פעילות מסחר ושירות אולי תשלם ~20K. יחד עם דמי התקנון והבקשה, ניתן לומר כי עלות ההקמה בשנה א' מסתכמת בכ-35,000–50,000 AED (לא כולל עלות שכירות המשרד). ראו בטבלה למטה השוואת עלויות מול RAKEZ. עם התשלום, DMCC ינפיק: תעודת רישום חברה, רישיון עסק וכרטיס הקמה (Establishment Card). הכרטיס הוא מעין תעודה מגנטית שמאפשרת לחברה לפעול מול רשויות ההגירה והמכס.
- השוואת עלויות הקמה: DMCC לעומת RAKEZ, בטבלה שלהלן מוצגים רכיבי העלות העיקריים לפתיחת חברה חדשה, להשוואה בין DMCC (דובאי) לבין RAKEZ (אזור סחר חופשי ראס אל-ח'ימה). RAKEZ ידוע בעלויותיו הנמוכות יותר ובחבילות מוזלות, אך גם מציע פחות שירותים בסביבת פרימיום בהשוואה ל-DMCC.
רכיב | עלות ב-DMCC (AED) | עלות ב-RAKEZ (AED) |
---|---|---|
אגרת בקשה + רישום חד-פעמי | ~12,075 (1,035 בקשה + 9,020 רישום + 2,020 תקנון) | כלול בחבילה (אין תשלום נפרד, החבילות כוללות רישום) |
דמי רישיון שנתיים + כתובת (בסיסי, 1 ויזה עם פלקסי) | ~35,000 (לדוגמה: 20,000 רישיון + 15,000 פלקסי) | 12,000 (רישיון + פלקסי לחברה עם 1 ויזה) |
סה"כ שנה ראשונה (משוער) | ≈47,000 AED (כ-12,800$) | ≈12,000 AED (כ-3,300$) |
חבילת "רב-ויזות" (לדוגמה 4 ויזות + משרד) | ~75,000 AED (הערכה: רישיון 20K + משרד קטן 50K + רישום) | 34,000 AED (4 ויזות + משרד סטנדרטי בחבילה) |
אורך אשרת שהייה לבעלים | 3 שנים | 2 שנים |
הערות: RAKEZ מציעה חבילה זולה במיוחד של 6,000 AED לשנה לחברה ללא ויזות (מתאים לחברה שאינה דורשת תושבות מקומית), אפשרות שאין מקבילה ב-DMCC (גם חברה ללא ויזות ב-DMCC עדיין תשלם את מלוא אגרת הרישיון). מצד שני, DMCC ממוצב כאזור פרימיום במיקום מרכזי, ומספק אקוסיסטם עסקי שונה. שימו לב גם להבדל באורך הויזה: ב-DMCC בעל חברה מקבל ויזה ל-3 שנים, ב-RAKEZ ל-2 שנים. פערי העלות משמעותיים, ובעוד משקיע התקציב עשוי לשקול RAKEZ, עבור רבים היתרונות של דובאי (מיקום, תדמית, שירותים) מצדיקים את העלות העודפת של DMCC.
8. פתיחת חשבון בנק עסקי: עם קבלת הרישיון, החברה יכולה (וצריכה) לפתוח חשבון בנק באיחוד האמירויות. DMCC אינו בנק, אך הוא מקל על התהליך על-ידי מכתב הפניה ותמיכה. נציגי Emirates NBD, FAB, Mashreq ובנקים אחרים נפגשים מעת לעת עם חברות DMCC להסביר על השירותים. חשבון בנק דורש פגישה עם חתימת בעלי הזכויות והצגת מסמכי החברה. תודות להסכמי אברהם, בנקים אמירתיים מקבלים כיום בעלי דרכון ישראלי ללא קושי מיוחד (בעבר משקיעים ישראלים השתמשו בדרכון זר). מסמכים נדרשים: רישיון DMCC, תזכיר ותקנון החברה, דרכוני בעלי החתימה, לעיתים מכתב המלצה מבנק קודם. פתיחת החשבון אורכת 2–6 שבועות כתלות בבנק ובבדיקות ה-Compliance. חלק מהבנקים יבקשו תוכנית עסקית או תחזית תזרים להבין את הפעילות (בפרט בעסקי קריפטו או מסחר). מומלץ לפתוח חשבון בזרוע הבינ"ל של הבנק עם שירות בשפה הנוחה (יש מנהלי קשר דוברי אנגלית בכל הבנקים, וחלקם אף דוברי עברית).
9. הוצאת אשרות ותפעול שוטף: לאחר השלמת כל הנ"ל, החברה "פעילה" באופן מלא. בשלב זה ניתן להתחיל להגיש בקשות לויזות תושבות עבור הבעלים/העובדים. הבקשה מוגשת דרך פורטל DMCC, כרוכה בבדיקות רפואיות (כולל צילום חזה ובדיקת דם) באמירויות, ובהנפקת תעודת זהות Emirates ID. זמן הטיפול הוא 1–3 שבועות. עלות ויזה (כולל ביטוח רפואי חובה) היא בסביבות 3,500–5,000 AED לאדם, תלוי בסוג ובמשך. עם קבלת הויזות, המשקיעים רשאים לשהות ולעבוד בדובאי כחוק. ניהול החברה: מדי שנה יש לחדש את הרישיון (תמורת אגרה שנתית דומה לזו של השנה הראשונה), לעדכן את כתובת השכירות (לחדש חוזה), ולהגיש ביקורת כספית שנתית (נדרש להעסיק רו"ח מאושר DMCC כדי להגיש דוחות, בדרך כלל חברות קטנות מקבלות פטור עד גודל מסוים, אך מ-2024 כלל החברות חייבות בדוח שנתי). DMCC מציעה "פורטל חברים" לניהול כל הפעולות הללו אונליין.
10. עמידה בכללי ציות (Compliance): עוד בטרם התחלת הפעילות, על החברה להכיר בכך שהעובדה שהיא פטורה ממס לא פוטרת אותה מחובות רגולטוריות. יש לשמור על נהלי AML כנדרש (בעיקר אם עוסקים בכספים/סחורות רגישות), למנות מזכיר חברה (אפשר בעל החברה עצמו) לניהול פרוטוקולים, ולשמור מסמכים חשובים. DMCC רשאי לערוך ביקורת פתע או לבקש מסמכים לאימות פעילות. כמו כן, עקב חוקי הכללת נשים בדירקטוריון באמירויות, מומלץ לכל חברה למנות אישה בתפקיד ניהולי או בדירקטוריון, אף אם אינה חובה פורמלית עבור חברה קטנה. עוד כלל: יש ליידע את DMCC ולבקש אישור לכל שינוי מהותי, כניסת בעל מניות חדש, שינוי שם, מיזוג וכו'.
בנקודה זו, החברה שלכם רשומה, ממוקמת, ומוכנה לפעולה במסגרת DMCC! התהליך כולו, מרגע הגשת הבקשה עד רישיון, אורך כ-4–6 שבועות בממוצע (ייתכן מהר יותר, במיוחד אם הכל הוגש מושלם). עלות כוללת משוערת לשנה הראשונה בחישוב גס: ~50–60 אלף דירהם (כולל הכל, רישיון, משרד, ויזה אחת), גבוה מאשר בישראל (בה פתיחת חברה עולה כ-2,600 ש"ח בלבד ללא עלות משרד), אך מקבלים תמורת זאת סביבת מס פטורה ותשתית גלובלית.
טיפ: רבים שוכרים את שירותיהם של סוכני הקמה (Business Setup Consultants) לטיפול בכל הביורוקרטיה. DMCC מפרסם רשימת "שותפי שירות" מאושרים, אך ניתן גם להסתמך על המלצות. חברות כמו One-Stop Centre DMCC, Emirabiz, Shuraa וכו' מציעות חבילות "Turnkey" הכוללות הכנת מסמכים, השכרת משרד פלקסי והגשת כל הטפסים. העלות היא לרוב כ-5,000–15,000 דירהם מעבר לאגרות, תלוי בשירות. משקיע ישראלי שמתקשה מרחוק עשוי למצוא בערוץ זה פתרון יעיל, במיוחד כאשר יש מחסום שפה או צורך לרוץ בין משרדים. עם זאת, אם אינכם נרתעים ממילוי טפסים, פורטל DMCC מאפשר DIY והצוות עוזר לאורך הדרך.
פתיחת חברה ב-DMCC דורשת תשומת לב לכמה פרטים שלא תמיד קיימים בישראל (כמו בחירת פעילות מתוך רשימה קבועה ודרישת הון מינימום), אך אינה מכשול משמעותי. DMCC עיצב את התהליך שיהיה "ידידותי למשקיע", הרבה ממנו מקוון, שקוף, ועם מוקדי תמיכה זמינים. אין פלא שהמרכז רושם מדי שנה אלפי חברות חדשות, כולל חברות הזנק ישראליות שהעידו כי בתוך כחודשיים מרעיון הן כבר היו פעילות בדובאי הודות לפלטפורמת DMCC.
פרויקטים בולטים של DMCC: Uptown Dubai, מרכז הקריפטו, Agriota ועוד
DMCC אינו קופא על שמריו, אלא יוזם פרויקטים ופיתוחים חדשים השכם והערב. נציג כעת שלושה פרויקטים/מיזמים מרכזיים של DMCC, אשר מדגימים את חזונו להתרחב לעולמות חדשים ולחזק את מעמדו:
1. Uptown Dubai, פיתוח רובע עולמי חדש: Uptown Dubai הוא פרויקט דגל נדל"ני שמובילה DMCC בשנים האחרונות. הרציונל: ליצור מרכז עירוני מודרני ומשודרג המשלים את JLT הוותיק. המתחם, השוכן מצפון ל-JLT בסמוך לכביש Sheikh Zayed, עתיד לכלול מספר מגדלי יוקרה, שטחי מסחר קמעונאי, מלונות, ודירות פאר. המגדל הראשון, Uptown Tower, נחנך בסוף 2022–תחילת 2023. מדובר בגורד שחקים מרשים (גובה ~340 מטר) עם ארכיטקטורה בהשראת היהלום, חזיתותיו זוהרות כיהלום ליטוש. כפי שפורט, המגדל משלב מלון יוקרה של מותג SO/ (של רשת אקור הצרפתית), דירות מגורים מפוארות (branded residences) תחת המותג Marriott, וכאמור 22 קומות משרדים Class A. מעבר ליוקרה, Uptown Tower מתאפיין בטכנולוגיה חכמה לניהול אנרגיה ובתעודת LEED Gold לבנייה ירוקה. עבור DMCC, המעבר למטה החדש שם מהווה הצהרת כוונות: Uptown אמור להיות "הדבר הגדול הבא". המגדל השני, מגדל Uptown השני, תוכנן במקור להתנשא אף גבוה יותר (היו דיבורים על >100 קומות), אך לפי העדכון האחרון DMCC בחרה לבנות שני מגדלים בינוניים (23 ו-17 קומות) בשלב הבא, ככל הנראה בשל התאמת הביקוש. מגדלים אלה יתמקדו במשרדים (70 אלף מ"ר שטחי עבודה ברמה גבוהה) ושטחי מסחר ובילוי (8,000 מ"ר). בנוסף, הוכרזו 6 מגדלי מגורים חדשים ב-JLT הקיים, שמעידים על ביקוש גובר למגורים באזור (אולי בזכות התרחבות הפעילות העסקית). Uptown Dubai יספק לעסקים סביבת עבודה מתקדמת ומקושרת: קישור ישיר לתחנת מטרו עתידית, קרבה למרכז הכנסים של Expo City, ונראות קו רקיע. עבור משקיעים בינ"ל, נכסי נדל"ן מסחריים ב-Uptown צפויים להניב תשואות נאות (עוד על מחירי הנדל"ן, בהמשך). כמו כן, Uptown מושך משרדים אזוריים של חברות על: לדוגמה, דווח שענקית היהלומים De Beers וכן Bulgari בחרו למקם משרדים ב-Uptown, מה שממצב אותו כ-Hub חדש. בקיצור, Uptown Dubai הוא פרויקט שאפתני ההופך את קמפוס DMCC ליעד כולל Live-Work-Play: לגור, לעבוד ולבלות בסמיכות. הפרויקט מסייע לצמיחת דובאי עצמה, בתרומתו להיצע שטחי המשרדים והנדל"ן האיכותי בעיר ולפיזור עומסים ממרכז העיר הקלאסי.
2. DMCC Crypto Centre, בניית קהילת בלוקצ'יין גלובלית: מרכז הקריפטו של DMCC, עליו דיברנו גם בפרקים קודמים, הוא יותר מסתם "רישיון", הוא אקוסיסטם מלא לחברות בלוקצ'יין, מטבעות קריפטו ו-Web3. המרכז הוקם מתוך הבנה שהעתיד הפיננסי והמסחרי מתפתח לכיוון טכנולוגיות מבוזרות, ו-DMCC רוצה להיות בחזית המהפכה. כמה מאפיינים שהופכים את Crypto Centre לייחודי:
- שותפות אסטרטגית עם CV Labs, הארגון שמאחורי "Crypto Valley" בשווייץ. CV Labs מפעיל במרכז חלל אקסלרטור לסטארטאפים, וקרן השקעות של 100+ מיליון דולר שמוכנה להזרים הון במיזמים מבטיחים.
- למעלה מ-600 חברים פעילים, מסטארטאפים קטנים ועד בורסות ומיזמי NFT, מה שהופך אותו לריכוז הקריפטו הגדול באזור. לא בכדי פורבס כינה את DMCC "יוזם בניית הבירה הקריפטוגרפית של דובאי" (Building Dubai’s Crypto Hub) בשנת 2024.
- אירועים וחינוך: המרכז מקיים Meetups, סדנאות ומשחקי האקתון (Hackathons) לבניית קהילה. בנוסף, הוא מקושר לארגון Global Blockchain Business Council, ומארח כנסים מקצועיים.
- ממשל תומך: הודות למזכר ההבנה עם ה-SCA, לחברות כאן יש ודאות רגולטורית, עניין שלא קיים בכל תחום שיפוט. במקביל, ממשלת דובאי השיקה רגולטור קריפטו מקומי (VARA) עבור שטח העיר, מה שמוכיח את מחויבותה לתחום. חברות ב-DMCC Crypto Centre נהנות מכך וגם משתפות פעולה עם VARA במדיניות.
דוגמאות לחברות מוכרות שהצטרפו: בורסת הקריפטו ההודו-אמירתית BitOasis, חברת השירותים פיננסיים EDF ועוד. עבור ישראל, שידועה כ"Start-Up Nation", מרכז קריפטו כזה הוא אטרקציה: חברות בלוקצ'יין ישראליות שלא זכו למסגרת בהירה רגולטורית בארץ (מאחר וישראל מתקדמת בזהירות בתחום) מוצאות ב-DMCC פתרון. למשל, חברה ישראלית שפיתחה פלטפורמת DeFi יכולה להתאגד ב-DMCC, לקבל רישיון ולהפעיל באופן חוקי שירותיה לעולם, בשילוב המוניטין והאמינות של דובאי. כך ש-DMCC Crypto Centre מהווה גם גשר בין סצנות ההייטק של תל אביב ודובאי.
3. Agriota ויוזמות דיגיטליות בסחר חקלאי: פרויקט Agriota הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו DMCC לוקח בעיה אזורית ומציע פתרון מבוסס טכנולוגיה. איחוד האמירויות תלויה ביבוא רוב המזון שלה, והיה צורך לקצר שרשראות אספקה ולהוזיל עלויות. DMCC חבר לסטארט-אפ הודי כדי ליצור פלטפורמת בלוקצ'יין שמחברת ישירות בין חקלאים מהכפרים בהודו לבין קניינים באמירויות, תוך עקיפת מתווכים יקרים. בפלטפורמה, עסקאות נסגרות בחוזים חכמים, התשלום מובטח בחשבון נאמנות, והקונה יכול לעקוב אחר מקור התוצרת ואיכותה. Agriota משקפת 3 יתרונות של DMCC:
- חדשנות דיגיטלית: שימוש בבלוקצ'יין לוגיסטי (דומה לשימוש שעשתה DMCC בפלטפורמת DigitalSugar למסחר בסוכר).
- גמישות וגיוון: DMCC מעבר לסחורות יקרות נכנס גם לסחורות "רכות" (חקלאיות), ומנצל את מעמדו הנייטרלי לאגד שותפים אזוריים.
- מיתוג כמרכז מצוינות: הצלחת Agriota (שכבר תיווכה במאות עסקאות) ממקמת את DMCC בחזית מגמת ה-AgriTech.
ישראלים יכולים להפיק תועלת עקיפה: ישראל מובילה בטכנולוגיות חקלאיות, ויכולה למשל לשתף פעולה עם DMCC לשילוב פתרונות כמו חיישנים או מערכות מטאורולוגיות עבור פלטפורמת Agriota, או אפילו לחקות את המודל לקישור בין חקלאי ישראל לשווקים חדשים באסיה.
פרויקטים נוספים: מעבר לשלושת הנ"ל, כדאי להזכיר ש-DMCC מוביל עוד יוזמות: למשל, מרכז הגיימינג (Gaming Centre) שהוקם ב-2022 למשיכת חברות גיימינג ואי-ספורט, וכאמור מתרחב במהירות (כמעט 100 חברות גיימינג עד סוף 2023). גם מרכז AI מתוכנן, DMCC הודיע על כוונה להשיק מרכז לתחום הבינה המלאכותית ב-2024, במטרה למשוך סטארט-אפים ושותפויות בתחום החם ביותר כיום. אפילו בתחומי איכות הסביבה, DMCC פעיל: הוא משיק תכניות Sustainability ושואף להיות אזור ירוק (למשל Uptown Tower נבנה בתקן סביבתי מחמיר).
התמונה המצטיירת היא ש-DMCC לא שוקט על השמרים למרות הצלחתו, אלא פועל כל הזמן לחדש, להתרחב ולגוון. הדבר מבטיח שגם בעתיד ימשיך להיות רלוונטי ואטרקטיבי. למשקיע או חברה ששוקלים כניסה ל-DMCC, הפרויקטים הללו הם גם הזדמנויות בפני עצמן, בין אם כהשקעה ישירה (רכישת נדל"ן באפטאון), כשיתוף פעולה (לחבור למרכז הקריפטו) או כלקוח/ספק (לנצל את Agriota).
אינטגרציה עם רשויות ואזורים אחרים: DIFC, DSO, RAKEZ, ADGM ועוד
איחוד האמירויות הוא פסיפס של אזורי סחר חופשיים ורשויות רגולטוריות ייחודיות. כיצד DMCC משתלב בנוף זה? כאן נשווה בין DMCC לבין אזורים מקבילים ונראה מתי משקיע עשוי לבחור בכל אחד:
- DIFC, מרכז הכספים הבינ"ל של דובאי (Dubai International Financial Centre): DIFC הוא אזור מיוחד במינו, יש לו מערכת משפט משלו המבוססת על משפט אנגלי (Common Law) ושופטיו הם בינ"ל. הוא מתמקד בעיקר במגזר הפיננסים, בנקאות ושירותים פיננסיים. למשל, בנקים זרים, חברות ביטוח, קרנות גידור ומשרדי עורכי דין גלובליים בוחרים ב-DIFC. לעומתו, DMCC פועל תחת משפט מקומי (איחוד אמירויות) ומתאים לכלל הענפים. משקיע המתכנן לפתוח בנק, קרן השקעות או פמילי אופיס רב-לאומי, ייתכן ש-DIFC יהיה עדיף בשל הרגולציה הפיננסית הייעודית שם (רשות DFSA). ואולם, עלויות ב-DIFC גבוהות אף יותר (רישיון מעל 50k AED לשנה בקלות) וסף הכניסה דורש הון משמעותי. חברות ישראליות בתחום הפינטק ניצבות לפעמים בפני דילמה: אם המיקוד שלהן הוא FinTech טהור (למשל חברת תשלומים, פלטפורמת הלוואות), אולי יעדיפו DIFC בגלל סביבת ניסוי רגולטורית וקרבה למוסדות פיננסיים. אבל אם הן טכנולוגיות יותר ממוסדיות (למשל מפתחות תוכנה בנקאית), DMCC מספק גמישות רבה, עלות נמוכה יותר, ועדיין קשרי FinTech (דרך Crypto Centre וכו'). נזכיר של-DIFC ול-DMCC יש מעין "הסכם ג'נטלמני", הם משלימים ולא ממש מתחרים, שכן כל אחד מכוון לסקטור אחר.
- ADGM, אבו דאבי Global Market: בדומה ל-DIFC, גם ADGM באבו דאבי הוא אזור פיננסי עם משפט עצמאי (Common Law). ADGM נודע כראשון שהסדיר קריפטו באמירויות (עוד ב-2018), וקלט בורסות קריפטו גדולות (כמו Kraken) ברישיון. כיום DMCC ו-ADGM קצת מתחרים על צומת הקריפטו: DMCC מציע מסלול בתוך Free Zone תחת SCA, ADGM מציע רישיון תחת הרשות שלו (FSRA) עם מסגרת קפדנית. חברה ישראלית גדולה שרוצה להפעיל חלופת לבורסה במפרץ, אולי תשווה בין ADGM ל-DMCC. היתרונות של DMCC: מיקום בדובאי (אבו דאבי פחות דינמית לפעמים), קהילה גדולה יותר (600+ חברות קריפטו לעומת עשרות ב-ADGM), והקלות בתהליך (SCA מול FSRA). יתרון ADGM: מיתוג חזק כמרכז פיננסי, וגישה ישירה לקרנות הון ממשלתיות של אבו דאבי. יחד עם זאת, DMCC משתף פעולה עם ADGM במישורים שונים: למשל, חברה יכולה להירשם ב-DMCC ולהיסחר ב-ADX (הבורסה באבו דאבי) באמצעות שיתוף פעולה בין הבורסות. מבחינת משקיע, אפשר להחזיק כמה חברות, אחת ב-DMCC למסחר סחורות, ואחת ב-ADGM לניהול פיננסים. אין מגבלה משפטית על כך.
- DSO, פארק הטכנולוגיה של דובאי (Dubai Silicon Oasis): DSO הוא אזור חופשי ממשלתי המתמקד בעידוד חברות טכנולוגיה, אלקטרוניקה ו-IT. יש בו פארק תעשייתי קל (מפעלי אלקטרוניקה) וגם מתחם סטארט-אפים (Dubai Digital Park). DSO מציע חבילות זולות (רישיון החל מ~13k AED), כולל מסלול חברות סטארט-אפ ו-Incubator. איך הוא לעומת DMCC? ובכן, DMCC אמנם לא ממותג כ"סיליקון", אבל בפועל מושך גם הרבה חברות טק, במיוחד אחרי שפתח מרכזי Crypto, Gaming, AI. היתרון של DMCC הוא בקהילה העסקית המגוונת, סטארטאפ טק ב-DMCC יכול לפגוש משקיעים מענף המסחר, לקבל חשיפה אירועים, וכו'. DSO מעט פריפריאלי (ממוקם בדרום-מזרח דובאי, רחוק מהמרכז) ויש שיגידו שקצת "רדום". לכן, חברות ישראליות טכנולוגיות מעדיפות פעמים רבות DMCC או Free Zone כמו DIFC Innovation Hub (שהושק במטרה למשוך סטארט-אפים) למרות העלות. עם זאת, מי שתקציבו נמוך וצריך רק רישיון ותיבת דואר, DSO יכול להיות אופציה. במישור שיתוף הפעולה: DSO ו-DMCC אינם משתפים פעולה ישירות בפרויקטים, אבל שניהם למשל חברים ברשת Dubai Blockchain Strategy, יוזמה עירונית להגדרת אסטרטגיית בלוקצ'יין, כך שיש פורומים משותפים.
- RAKEZ, ראס אל-ח'ימה Economic Zone: RAKEZ הוא כמו "אנטיתזה" ל-DMCC בכמה מובנים: ממוקם באמירות ראס אל-ח'ימה הצפונית, כ-1.5 שעות נסיעה מדובאי; מציע מחירי רצפה ומינימום דרישות (למשל כפי שראינו, חבילה ב-6,000 דירהם לשנה בלי ויזה). הוא מושך עסקים קטנים מאוד, יצרנים קטנים, ומיזמים בתקציב נמוך. RAKEZ מתפאר בשטחים תעשייתיים ומספנות (יש לו נמל משלו, Saqr Port), דבר ש-DMCC אינו מציע (כי הוא עירוני). למשל, מפעל לייצור חלקי פלסטיק גדול, RAKEZ עדיף בשל הקרקע הזולה והקרבה לנמל המכולות. DMCC לעומתו ממוקם בעיר, בלי שטחי ענק, ומכוון לסחר גלובלי ושירותים. בפועל, יש חברות שיש להן מפעל ב-RAKEZ אך משרד מכירות ב-DMCC. RAKEZ גם משמש "מסלול כניסה" למי שרוצה רק ויזה מהר וזולה, הרבה עצמאיים, פרילנסרים ונומאדים דיגיטליים משתמשים ב-RAKEZ (וגם באזורי חופש אחרים כמו Ajman Free Zone ו-Fujairah) פשוט כדי לקבל רישיון וויזה, ולאו דווקא כדי להקים פעילות ממש. DMCC שואף למשוך עסקים קצת יותר מבוססים או כאלה שצומחים מהר, ולא מתחרה על הזול ביותר. לכן, משקיע ישראלי, נניח יזם קטן שרוצה רק לפזול לשוק האמירתי ולפתוח "חברת מדף", RAKEZ יכול לפתות. אך אם המטרה רצינית יותר (משרד, עובדים, פרויקטים), ההעדפה תעבור ל-DMCC למרות המחיר, כדי ליהנות מהמיקום והתשתיות. מבחינת אינטגרציה: RAKEZ פתח בשנת 2022 משרד לייצוג בדובאי כדי שיהיה קל לתקשר איתו (לא צריך לנסוע עד ראס אל-ח'ימה לכל דבר). כך, ייתכן מצב בו חברה רשומה ב-RAKEZ אבל מנהלת פגישות בדובאי. העיר דובאי בפועל נהנית נוכחות של הרבה חברות RAKEZ. וזה בסדר, האמירויות רואות בכל אזור חופשי חלק מהכלכלה הכוללת.
- אזורים נוספים: DIFC, ADGM, DMCC, DSO, RAKEZ הם רק חלק. יש גם את JAFZA (ג'בל עלי), האזור החופשי הוותיק ביותר (1985) סביב נמל ג'בל עלי. JAFZA מיועד יותר ללוגיסטיקה, תעשייה גדולה ומשרדי חברות גדולות (לדוגמה מטה אזורי של פדקס). הוא מצוין לחברות שילוח או מפעלים ענקיים. DMCC פחות עוסק בלוגיסטיקה כבדה, אבל שיתף פעולה עם JAFZA למשל בקידום ועידות סחר. Dubai Airport Free Zone (DAFZA), ממוקם ליד שדה התעופה, מושך חברות תעופה, הייטק, לוגיסטיקה או כאלה שצריכות להיות קרובות לנתב"ג של דובאי. Dubai South, אזור חופשי חדש סביב שדה התעופה אל-מקטום (בקרבת אקספו סיטי). הוא מושך סטארט-אפים, אבל עדיין מתפתח. Sharjah Media City (SHAMS) ו-Fujairah Creative City, אזורים לנושאי תקשורת, עם רישיונות מאוד זולים (אפילו 5,000 דירהם). בקיצור, יש "סופרמרקט" של אזורים חופשיים, וכל אחד מוצא את הנישה.
ישראל: בניגוד למפרץ, לישראל אין אזורי סחר חופשי במובן של פטור מס גורף. מה שקיים: אזור סחר חופשי באילת (פטור ממע"מ לעסקים באילת), אזורי עדיפות לאומית, בפריפריה שחברות בהן מקבלות הטבות מס (מפעלים באזור פיתוח א' משלמים 7.5% מס חברות בלבד במקום 23%), ו"אזורי סחר חופשי" משותפים עם ירדן ומצרים (QIZ) בתחומי טקסטיל, אך אלו מסגרות ייחודיות מאוד. אין בישראל אזור שבו אפשר לפתוח חברה ללא מס בכלל. לכן, עבור ישראלים, החוויה של DMCC ייחודית: קבלת פטור מס מלא, בעלות זרה ללא בירוקרטיה (בישראל, להעסיק זר או לקבל היתר השקעה זר, כרוך בהמון טפסים ואישורים). גם התנהלות המטבע במפרץ נוחה, הדירהם צמוד לדולר, אין מגבלות מט"ח, בעוד שבישראל שקלים הם המטבע העיקרי ויש רגולציית מטבע חוץ (אם כי קלה יחסית). לשם הוגנות, נזכיר שישראל מצטיינת בתחומים אחרים: הגנת קניין רוחני חזקה, כוח אדם טכנולוגי זמין ותרבות חדשנות. וחשוב לא פחות: שוק ההון הישראלי עמוק יותר, חברה ישראלית יכולה להנפיק בת"א, ליהנות מהייטק מקומי וקרנות ממשלתיות, דברים שלא זמינים בדובאי באותה מידה. לפיכך, יש חברות ישראליות שמשלבות: משאירות R&D בישראל ופותחות שלוחה עסקית ב-DMCC כדי ליהנות משני העולמות.
האם DMCC ויתר האזורים משתפים פעולה? באופן רשמי, לכל אזור חופשי אמירותי יש ממשל נפרד. אין "רשות על" מתאמת. עם זאת, ממשלת איחוד האמירויות מתווה מדיניות כוללת (למשל חוק מס חברות חל על כולם, וחוקי עבודה חלים בכל האזורים). יש גם יוזמות פדרליות שמקלות מעבר בין אזורים: לדוגמה, רישיון נהיגה שהונפק באבו דאבי תקף גם בדובאי; עובדים יכולים לעבור עם ויזה מ-Free Zone אחד לאחר בלי לצאת מהמדינה; אזורים חופשיים משתתפים יחד בכנסים בינ"ל תחת מותג "UAE Freezones". גם המעבר בתוך הקריירה נפוץ, מנהל שהיה ב-JAFZA עובר לנהל ב-DMCC, וכו'.
השורה התחתונה למשקיע: הבחירה באזור חופשי תלויה בצרכים. אם תרצו למנף את האקו-סיסטם של מסחר גלובלי, מפגשים עם כלכלות שונות, ומיקום בלב ההתרחשות, DMCC הוא בחירה מצוינת. אם המיקוד אך ורק פיננסי, בדקו את DIFC/ADGM. אם התקציב קטן מאוד, שקלו את RAKEZ, אך היו מוכנים לנסוע רחוק. בכל מקרה, העובדה שיש מגוון אזורים דווקא עובדת לטובתכם: אפשר להתחיל במקום זול ואז "לשדרג" ל-DMCC כשהעסק גדל, או להחזיק יחידות בכמה אזורים (למשל מחסן ב-JAFZA, משרד מכירות ב-DMCC). איחוד האמירויות היא כלכלה של איגוד אמירויות, והיכולת לנצל כל אמירות לצרכיכם היא חלק מהמשחק.
השוואה בינלאומית, DMCC מול אזורי סחר אחרים במפרץ ובעולם
כדי להבין את מעמדו של DMCC, ראוי להשוותו למקבילים אזוריים ובינלאומיים:
מפרץ ערב:
- קטאר (Qatar): קטאר השיקה ב-2005 את QFC (מרכז פיננסי) ו-QSTP (פארק מדע וטכנולוגיה) בדוחה. אך היקפם קטן יחסית, כ-1,000 חברות בלבד. סיבה: עד 2021 קטאר הייתה מבודדת דיפלומטית משכנותיה, והשוק קטן. גם אין בקטאר אזור סחורות בדומה ל-DMCC. קיים אזור חופשי חדש בקטאר, אום עיסלה Free Zone ליד הנמל, אך הוא עוד בצמיחה. DMCC נהנה מכך שדובאי היא סביבה פתוחה ומבוססת יותר לעסקים.
- בחריין: בחריין מתחרה כמוקד פיננסי אזורי ותיקה (עוד משנות ה-80 חברות ביטוח ובנקים שם), אך בשנים האחרונות ירדה מחשיבותה לעומת דובאי ואבו דאבי. היא הצטרפה להסכמי אברהם, אז גם חברות ישראליות בוחנות, אך אין בבחריין אזור כמו DMCC. היא הציעה הקלות קריפטו מוקדם, אך שוב, השוק קטן.
- ערב הסעודית: סעודיה השיקה ממש עכשיו (2022–2023) איזורי כלכליים מיוחדים (SEZ), כחלק מחזון 2030. ביניהם NEOM (העיר העתידית בצפון-מערב), אזור לוגיסטי בשדה התעופה ריאד, ואזור פיננסי (King Abdullah Financial District) בריאד. אלו בתחילת דרכם. בטווח הארוך, סעודיה, כשוק ענק (35 מיליון תושבים, נפט וכו'), עשויה ליצור אזור סחר מתחרה. אך כיום, משקיעים זרים עדיין חוששים מסביבה רגולטורית פחות נוחה שם ומעדיפים את דובאי כשער כניסה.
- הודו: למרות שאינה במפרץ, הודו השכנה יצרה כמה SEZs (למשל GIFT City בגוג'ראט, מרכז פיננסי עם הטבות מס). אך הודו, עם הבירוקרטיה שלה, לא משיגה משיכה בינ"ל כמו דובאי. למעשה, רבים מהעסקים ההודים מעדיפים לפתוח שלוחה בדובאי (DMCC או DIFC) כדי לפעול גלובלית, במקום להסתמך על SEZ מקומי.
- פרספקטיבה אזורית: DMCC, לצד JAFZA ודומיו, מוביל בבירור באזור MENA (המזרח התיכון וצפון אפריקה). דובאי מיתגה עצמה כבר עשרות שנים כמוקד ידידותי לעסקים, בעוד שכנותיה עדיין סוגרות פערים. אי לכך, חברות מכול האזור, מצרים, ירדן, לבנון, פקיסטן, פותחות חברות ב-DMCC כדי ליהנות מהתנאים.
ישראל:
- כפי שציינו, אין בישראל אזורי סחר חופשי מקבילי DMCC. ישראל דווקא חותמת על הסכמי סחר חופשי עם מדינות (למשל עם ארה"ב, האיחוד האירופי, ועכשיו עם איחוד האמירויות) במקום לנסות למשוך זרים לפתוח חברות אצלנו. מדיניות המס בישראל לעסקים זרים הייתה היסטורית פחות מקלה (למשל, עד 2019 היו מגבלות חמורות על נאמנויות זרות וכו'). גם תעשיית היהלומים הישראלית נהנתה מהטבות מסוימות, אך לאחרונה סובלת מקשיים תחרותיים מול דובאי. למעשה, חלק מסוחרי היהלומים הישראלים העבירו פעילותם לדובאי כדי לנצל את תנאי DMCC ואת הקרבה לשווקי אסיה. מה ישראל כן עושה? היא מציעה מענקים והקלות מס לחברות טכנולוגיה (חוק עידוד השקעות הון), ומפעילה את רשות החדשנות לתמיכה בסטארט-אפים. אבל את הפטור ממס, התשתיות הנוצצות והיציבות הפוליטית-כלכלית ש-DMCC מציע, קשה להתאים בישראל.
השוואה גלובלית:
- סינגפור והונג קונג: לעיתים משווים את דובאי בכלל ואת DMCC בפרט למרכזים אסייתיים אלו. סינגפור והונג קונג הן ערי-מדינה עם מס חברות נמוך (17% בסינגפור) ורגולציה קלה. הן אינן "אזורי סחר חופשי" במובן המצומצם, אלא כלכלות פתוחות. דובאי במובנים רבים הלכה בעקבותיהן, להפוך למרכז עסקי עם מס זעום (0% כיום), קלות רגולטורית ודגש על סחר. חברות רב-לאומיות שמשתמשות בסינגפור כאזור מס במזרח, משתמשות בדובאי למזרח התיכון. DMCC כאזור חופשי נותן נקודת עגינה לעסקים אלו.
- שוויץ ולונדון (מסחר סחורות): בז'נבה ובלונדון מתרכז מסחר הסחורות הגלובלי המסורתי, סוחרי נפט, דגנים וכד'. ז'נבה משכה חברות בזכות סודיות בנקאית והסכמי מס; לונדון בזכות Legacy. דובאי הצליחה למשוך חלק ניכר מהמסחר הזה אליה, חברות נפט רוסיות ועולמיות פתחו יחידות בדובאי, סוחרי זהב ויהלומים כאמור, ואפילו מסחר בתבלינים ותה. DMCC מתהדרת בדוחות "עתיד הסחר" (Future of Trade) שהיא מפרסמת, המדגישים את השינוי הגאוגרפי, מרכז הכובד זז מ מערב למזרח. דובאי/DMCC ממוצבים ליהנות מכך בזכות מיקומם באמצע הדרך.
- Offshore קטנים (איי קיימן, BVI וכו'): אלה מציעים אפס מס ורישום קל, אך ללא תשתית פיזית או שוק. DMCC לעומת זאת משלב בין יתרון המס לבין נוכחות פיזית במדינה משמעותית. חברות שמאסו בתדמית "מקלט מס" של איי הבתולה, יכולות לעבור לדובאי ולהיות באזור מכובד יותר. בנוסף, ממשלות המערב מגבילות כיום פעילות דרך Offshore זעירים, אך מכבדות יותר את איחוד האמירויות.
DMCC ניצב בשורה הראשונה של אזורי הסחר בעולם: הוא זוכה בעקביות לתואר "אזור השנה", מה שמעיד על מדדים כמו כמות השקעות, מספר חברות חדשות, שביעות רצון, חדשנות וכו'. משקיע ששוקל מיקום בין-לאומי למיזם שלו, DMCC מהווה חלופה מצוינת אולי אפילו עדיפה בהיבטים מסוימים על סינגפור/הונג-קונג, בגלל עלויות נמוכות יותר, ויזה זמינה, ושוק מזרח תיכוני בהתהוות. במיוחד עבור משקיעים ישראלים, הקרבה הגאוגרפית (3 שעות טיסה) והתרבותית (יש יותר דמיון ממה שנדמה) הופכות את דובאי ו-DMCC ל"בית שני" עסקי טבעי, יותר מאשר מתחרים רחוקים.
נדל"ן באזור-DMCC
אחד ההיבטים החשובים למשקיעים, ובפרט ישראלים המתעניינים בדובאי, הוא השקעה בנדל"ן, בין אם לרכישה מניבה או לצרכי שימוש עסקי. אזור DMCC (JLT ואפטאון) מציע מגוון הזדמנויות נדל"ן: דירות מגורים, משרדים, חנויות, שטחי מסחר, אפילו נכסים מיוחדים כמו חנויות זהב או חניות. בטבלה שלהלן ריכזנו 15 קטגוריות נכסים טיפוסיות במתחם, עם מחיר רכישה ממוצע (באדירהם ובדולר) ותשואת שכירות גולמית מוערכת באחוזים. הנתונים מבוססים על עסקאות ונתוני שוק עדכניים (2024):
קטגוריית נכס | מחיר ממוצע (AED) | מחיר ממוצע (USD) | תשואת שכירות שנתית |
---|---|---|---|
דירת סטודיו (כ-40 מ"ר), JLT | 450,000 AED | $122,500 | 8% (מושכר ~36,000 שנתי) |
דירת 1 חדר שינה (כ-70 מ"ר) | 800,000 AED | $218,000 | 7% (מושכר ~56,000 שנתי) |
דירת 2 חדרים (כ-110 מ"ר) | 1,200,000 AED | $327,000 | 6.5% (מושכר ~78,000 שנתי) |
דירת 3 חדרים (כ-150 מ"ר) | 1,800,000 AED | $490,000 | 6% (מושכר ~108,000 שנתי) |
דירת יוקרה בבניין ממותג (Uptown Tower) | 2,500,000 AED | $680,000 | 5% (מושכר ~125,000 שנתי) |
דירת מלון/שירות (Marriott Residences) | 2,000,000 AED | $545,000 | 6% (תשואה מעט גבוהה בזכות שירותי מלון) |
משרד קטן, 100 מ"ר (מגדל בינוני) | 1,000,000 AED | $272,000 | 8% (שכ"ד ~80,000 שנתי) |
משרד קומה שלמה, 1,000 מ"ר | 8,000,000 AED | $2,180,000 | 7% (שכ"ד ~560,000 שנתי) |
משרד פרימיום, 100 מ"ר (Uptown) | 2,000,000 AED | $545,000 | 6% (שכ"ד ~120,000 שנתי) |
חנות קטנה, 50 מ"ר (קומת קרקע JLT) | 750,000 AED | $204,000 | 9% (שכ"ד ~67,500 שנתי) |
שטח מסעדה, 150 מ"ר (על האגם) | 2,250,000 AED | $613,000 | 10% (שכ"ד ~225,000 שנתי, בזכות ביקוש למסעדות) |
יחידת מלאכה/תכשיטים (Gemplex) | 4,000,000 AED | $1,090,000 | 8% (שכ"ד ~320,000, תלוי ביקוש בענף) |
מקום חניה פרטי במגדל מגורים | 50,000 AED | $13,600 | ~10% (השכרה ~5,000 שנתי לרכב) |
שטח מסחר קמעונאי, Uptown (יוקרה) | 3,000,000 AED | $817,000 | 6% (שכ"ד ~180,000 שנתי, מותגים יוקרתיים משלמים פחות ביחס למחיר הגבוה) |
מלון 4 כוכבים (בניין 200 חדר ב-JLT) | 300,000,000 AED | $81,700,000 | ~6% (רווח תפעולי שנתי ~18 מיליון) |
הסברים ותחזיות: הנתונים לעיל משקפים מגמות שוק. מחירי הדירות ב-JLT עומדים בממוצע על ~1,000 דירהם לרגל רבועה (בערך 10,760 ש"ח/מ"ר), נמוך מרבעים יוקרתיים כמו מרינה (1300 דירהם/ר"ר), ולכן מושכים משקיעי נדל"ן שרוצים תשואה גבוהה יותר. ואכן, תשואות הדיור ב-JLT ממוצעות 7–8%, גבוה ביחס לממוצע דובאי (~5–6% לדירות), וגבוה משמעותית מערים מערביות (3–4%). לכן JLT מככב בלא מעט דיווחים כאזור מומלץ להשקעה מניבה. תשואות המשרדים ב-JLT גם הן אטרקטיביות, סביב 7–8%, ומשרדים מבוקשים בשל המיקום ושטחי החניה הנוחים. ראוי לציין שדמי הניהול והתחזוקה (המשולמים על ידי בעל הנכס) יכולים לגרוע כ-1–1.5% מהתשואה הגולמית, אך עדיין נשארת תשואה נטו נאה. מחירי Uptown גבוהים יותר (עד 2,000–3,000 דירהם/ר"ר לדירות ולמסחר), ולכן התשואות שם מעט נמוכות יותר, אם כי נכסי Uptown עשויים להעריך את שווים ככל שהפרויקט מבסס מעמדו.
קטגוריות מיוחדות: חנויות ומסעדות, JLT ידועה במרקם המסחרי השוקק שלה סביב האגמים. חנויות קטנות (מינימרקט, מספרה) נרכשות ~750 אלף דירהם ומושכרות בכ-75–135 אלף (תלוי מיקום, על הרחוב הראשי או פנימה), כך 9%+ אפשרי. מסעדות על האגם משלמות פרמיה בשכירות, במיוחד אם יש רישיון אלכוהול (מסעדות בעלות רישיון זה נדירות ב-JLT אך קיימות בבתי מלון שם). יחידות Gemplex, כמה מבנים באזור DMCC יועדו לתעשיות תכשיטים עם סדנאות וחדרי כספות. מחירן משקף שילוב של שטח תעשייתי וייחוד שימוש. חניות, ב-JLT, כמו בישראל, לעיתים בעלים פרטיים מוכרים חניות בבניין. משקיעים רוכשים ומתזמנים השכרות לדיירים או לעובדים קרובים. היות ומקומות חניה ביקושים (במיוחד במגדלים בהם הדירות נמכרו ללא מספיק חניות), אפשר לקבל ~400–500 דירהם לחודש על מקום, מה שנותן כ-10% שנתי על מחיר 50k. זה נחשב מעולה אך בנדל"ן זעיר. מלון שלם, עבור משקיע מוסדי גדול, רכישת מלון (או בנייתו) היא מהלך אפשרי. מלון 4 כוכבים 200 חדר ב-JLT (כמו Bonnington למשל) מניב לפי נתוני השוק ~6% נטו, כי התפעול עולה כסף, אך יש אפסייד אם התיירות עולה (ונראה שהיא במגמת שיא בדובאי כעת). יש גם מלונות דירות המאפשרים רכישת חדר יחיד, מודל "קונדוטל". למשל, מלון מריוט רזידנס החדש מציע מכירת יחידות למשקיעים החל מ-1.88 מיליון AED, ותשואה מובטחת לתקופה ראשונה, אם כי צריך לשים לב לדמי הניהול הגבוהים.
השוואה לישראל: בישראל תשואות שכירות ממוצעות: ~3% בדירות מרכז הארץ, ~5% בפריפריה, ~6–7% במשרדים (ת"א) ויותר מזה רק בסיכון גבוה. לכן דובאי קורצת למשקיעי נדל"ן ישראלים, ניתן לכאורה לקבל פי שניים תשואה. עם זאת, יש להביא בחשבון: סיכון מטבע (דירהם צמוד לדולר, מה שכיום דווקא יתרון לישראלים כי השקל נחלש), מרחק וניהול מרחוק (צריך חברת ניהול מקומית לטפל בשוכר), ועלויות עסקה (בדובאי אין מס רכישה למשקיע זר, רק כ-4% דמי העברת בעלות ו-2% למתווך, ועדיין זה סביר).
הנדל"ן ב-DMCC מציע סל הזדמנויות רחב, ממשקיע קטן שיכול לרכוש סטודיו בתקציב 120 אלף דולר ולקבל 8% תשואה, ועד תאגיד שיקנה שטחי משרדים שלמים. שוק השכירות תוסס בשל הביקוש למגורים ולעסקים באזור, ובשנים הקרובות עם פתיחת Uptown ייתכן גם עליית ערך לנכסים מוקדמים. כמובן, יש לבצע בדיקת נאותות פרטנית בכל נכס (מיקום מדויק, מצב, דמי שירות), אבל באופן כללי, השקעה בנדל"ן ב-DMCC הפכה לדרך מקובלת עבור משקיעים בינ"ל לגוון את פורטפוליו הנכסים שלהם, וישראלים מצטרפים לגל זה.
רגולציות וציות: רישוי, AML, KYC והגנת משקיעים, מדריך מקוצר
לאחר שהחברה ב-DMCC הוקמה והנכסים ברשותה, השלב הבא הוא תפעול שוטף תוך ציות לרגולציות המקומיות והבינ"ל. בחלק זה נרכז בקצרה נקודות מפתח בניהול חברה ב-DMCC באופן חוקי ובטוח:
- חידוש רישיון שנתי: רישיון העסק ב-DMCC תקף ל-12 חודשים. יש לחדשו בזמן (אפשר החל מ-3 חודשים לפני פקיעה). החידוש כרוך בתשלום אגרת הרישיון השנתית (בדומה לשנה קודמת, אלא אם שונו הפעילויות). אי-חידוש בזמן יגרור קנסות (5%-10% מהאגרה) ואם עוברות 30 יום ללא חידוש הרישיון עלול להיות מושעה. החידוש מצריך גם להראות חוזה שכירות תקף למשרד (או אישור על תשלום שכירות המשך).
- דו"חות כספיים וביקורת: מאז 2017 DMCC חייבה חברות להגיש דוח כספי שנתי מבוקר. בשנים קודמות, חברות קטנות היו פטורות, אך מ-2022 ואילך כל החברות (למעט אולי חדשות מאוד) נדרשות להעלות דוחות דרך הפורטל תוך 6 חודשים מתום שנת הכספים. רואי החשבון חייבים להיות מתוך רשימה מאושרת של DMCC. מטרת הדרישה היא שיפור השקיפות ומניעת הלבנת הון. על חברה שאינה פעילה (Dormant) עדיין להגיש דוח מינימלי. יש גם להגיש הצהרת ציות AML שנתית במידת הצורך.
- AML/KYC ובקרת סנקציות: איחוד האמירויות נכנסה לרשימת ה-"מעקב" (ה-FATF Grey List) ב-2022 בשל ליקויי אכיפה ב-AML. בתגובה, DMCC ושאר הרשויות החמירו נהלים. חברות ב-DMCC חייבות למלא טופס גילוי בעלים (Ultimate Beneficial Owner) עדכני, לזהות את בעלי השליטה ולהודיע על כל שינוי תוך 15 יום. בנוסף, אם חברה עוסקת בתחומים כמו שירותים פיננסיים, סחר יהלומים/זהב, נותני שירותי נאמנות ועוד, היא נדרשת להירשם אצל רגולטור (DMCC או Ministry of Economy) כ"גורם לא פיננסי מדווח" ולמנות קצין ציות. יש לבצע סקר סיכון אחת לשנה, לאמן עובדים, ולדווח על פעולות חשודות (STR) אם מתעורר חשד. רשימת הסנקציות: על חברה לוודא שלא מתקשרת עסקית עם גורמים המצויים תחת סנקציות בינ"ל (OFAC/UN/EU). מערכת הבנקאות המקומית לרוב תתריע, אך האחריות גם על החברה.
- חוקי עבודה וויזות: העסקת עובדים ב-DMCC מוסדרת תחת חוקי העבודה של איחוד האמירויות (Federal Labor Law) בתוספת כללי DMCC. משמעותי לדעת: יש שכר מינימום לא כתוב לצורך אישור ויזה משפחתית, למשל עובד שרוצה להביא משפחתו צריך משכורת מעל ~4,000 AED + מגורים. חברות חייבות לספק ביטוח רפואי לכל עובד. שעות העבודה המקסימליות: 8 שעות ביום (או 48 בשבוע), מעבר לכך יש לשלם שעות נוספות. חוקי העבודה באמירויות גמישים ביחס לישראל (למשל קל יותר לסיים עובד עם פיצוי קבוע), אבל חל גם עיקרון פיצויי הפיטורים (סכום מצטבר לפי שנים). DMCC דורש חתימה על אמנת התנהגות למעסיק ובעיות כמו אי-תשלום משכורות עלולות להביא לסנקציות.
- שינוי מבנה ומיזוגים: אם חברה ב-DMCC רוצה להכניס שותף חדש, להעביר מניות, לשנות שם, או למזג/לפצל, יש תהליך מוסדר אצל DMCC. לרוב זה עניין של הגשת טפסים ואישורים (למשל אגרה ~2,000 AED להעברת בעלות מניות + מסמכים כמו החלטות דירקטוריון). בעת מכירת חברה, DMCC תבדוק שאין חובות ושהדוחות הוגשו, תהליך "התאמה" לפני אישור העברת המניות. מיזוג עם חברה מחוץ ל-DMCC (למשל חברת אם זרה) גם אפשרי דרך Continuation או Re-domiciliation, כלומר העתקת ישות לתוך/מחוץ ל-DMCC בהסכמת הרשויות. פעולה כזו חדשנית ומראה ש-DMCC מיישר קו עם טרנדים גלובליים לאפשר לחברות לנייד את מקום התאגדותן (Feature שאפילו בישראל אינו קיים).
- הגנה על קניין רוחני: חברות ב-DMCC יכולות לרשום סימני מסחר, פטנטים, זכויות יוצרים וכו' במשרד הקניין הרוחני של איחוד האמירויות. DMCC עצמה לא מנפיקה IP, אבל יש נגישות נוחה לרישום, משרד הכלכלה של איחוד האמירויות מפעיל סניף שירות בדובאי. משקיע עם מותג צריך לרשום סימן מסחר כדי למנוע זיופים בשווקים המקומיים. דובאי ידועה במאבקה בזיופים, ישנם פשיטות על חנויות זיופים, וזה נותן ביטחון למשקיעים שחוששים מהפרות IP (נושא שחשוב למשל לחברות אופנה ישראליות או סטרטאפים עם פטנטים).
- יציאה/סגירה: במקרה שהמשקיע רוצה לסגור את החברה (Liquidation), התהליך ב-DMCC מסודר וקצר יחסית, כ-2–3 חודשים. צריך להודיע רשמית, לפרסם הודעה בעיתון (למתן הזדמנות לנושים, דרישת חוק המקומי), להסדיר חובות (אם יש שוכרים, עובדים, לשלם להם). לאחר מכן DMCC תיתן אישור שחרור. זה תהליך בירוקרטי אך לא מסובך כמו פירוק חברה בישראל עלול להיות. המשקיע יקבל חזרה ערבויות אם הפקיד (למשל פיקדון שכירות). העובדים יקבלו תקופת חסד להסדיר ויזות (או לעבור מעסיק). היתרון הוא שאין "הליך פירוק" משפטי יקר, אפשר לסגור חברה חפה מחובות בנקל. כמובן, אם יש חובות, זה סיפור אחר: יידרש הליך משפטי, אך עיקרון חדלות הפירעון החדש באמירויות (החוק עודכן ב-2019) מאפשר גם לחברות Free Zone לעבור הבראה או פירוק בפיקוח בית משפט במידת הצורך.
בליבת הדברים: DMCC דורש מהחברות לשמור על מוניטין האזור באמצעות ציות לחוק וסטנדרטים גבוהים, אבל מנגד מעניק להן מרחב פעולה וגמישות שבמדינות רבות קשה למצוא. לדוגמה, בישראל רק לאחרונה (2022) הוקל הסדר הדיווח לרשם החברות כך שלא צריך דו"ח שנתי מאושר רו"ח לחברות קטנות, בעוד DMCC כבר שנים דורש דוחות, אך זה מתוך מטרה למשוך רק עסקים רציניים ולמנוע שימוש לרעה באזור החופשי. השקיפות הזו אכן עוזרת: איחוד האמירויות מתקדמת כעת להסרה מהרשימה האפורה של FATF הודות לצעדים שננקטו.
אנשי מפתח ב-DMCC ותפקידיהם
אף שמרכז כמו DMCC מונע על ידי אלפי עסקים ואנשיהם, ישנם מספר אנשי מפתח בולטים בהנהגת הארגון, שכיוונו והשפעתם מעצבים את דרכו:
- אחמד בן סוליים (Ahmed Bin Sulayem), משמש כיו"ר ומנכ"ל בפועל (Executive Chairman & CEO) של DMCC מאז 2002. בן סוליים, יליד דובאי, הוא בנו של סולטן אחמד בן סוליים (יו"ר קבוצת DP World ורשות הנמלים). תחת הנהגתו, DMCC צמח מאפס למוקד עולמי, והוא מוביל אישית יוזמות חדשניות כמו מרכז הקריפטו. אחמד נודע בסגנונו היזמי והבלתי פורמלי, למשל, ב-2020 הצטרף בעצמו לדירקטוריון CV VC השווייצרית כדי ללמוד על בלוקצ'יין. הוא גם נשא תפקידים ציבוריים, ב-2024 מונה כיו"ר תהליך קימברלי של האו"ם למאבק ביהלומי מלחמה. בן סוליים מרבה לפקוד את ישראל מאז ההסכמים, וב-2022 אף ביקר בבורסת היהלומים בר"ג לקידום שיתוף פעולה. הוא הרוח החיה מאחורי מיזמי התרחבות DMCC ומקפיד על קשר אישי עם קהילת החברים (לעיתים שולח מיילים אישיים לכלל החברות עם עדכונים). תחתיו DMCC זכה 9 פעמים ברציפות בתואר "Global Free Zone of the Year", הישג שמשקף את חזונו.
- פריאל אחמדי (Feryal Ahmadi), מכהנת כ-Chief Operating Officer (COO) של DMCC. היא מצטרפת לארגון בשנת 2015 והתקדמה לתפקיד הבכיר. אחמדי (ילידת איראן, גדלה באמירויות) מביאה ניסיון עשיר בבנקאות והשקעות. היא אחראית על תפעול יומיומי וניהול צוותי DMCC, כולל קשרי לקוחות, שיווק והרחבת מוצרים. תחת ניהולה, שופרה מאוד חוויית השירות: הוטמע פורטל דיגיטלי, קוצרו זמני הטיפול ברישיונות, והשקת מרכזי התמחות (קריפטו, תה, קפה). היא גם מקדמת אג'נדת הקיימות והשוויון המגדרי ב-DMCC, ומעודדת שילוב נשים בתפקידי מפתח (DMCC הייתה בין הראשונים בדובאי למנות מנהלות בכירות במועצות ענפיות). אמנם היא פחות בפרונט התקשורתי מבן סוליים, אך נחשבת ה"עוגן" שמחזיק את המערך הרחב של DMCC מתפקד חלק.
- חמד מובארכ בואמימ (Hamad Buamim), היו"ר הלא-מבצעי (Chairman of Board) החדש של DMCC, מונה בספטמבר 2024 על ידי שליט דובאי. בואמימ כיהן במשך יותר מעשור כמנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה של דובאי, והוא דמות מוכרת בסצנת העסקים האמירתית. הוא מביא לשולחן ניסיון מדיניות ואסטרטגיה רחב, ומטרת מינויו היא לחזק את הממשל התאגידי של DMCC ולהכינו לצמיחה עתידית. כיו"ר הדירקטוריון, תפקידו לכוון את אסטרטגיית העל, לאשר פרויקטים גדולים ולהיות קשר בין DMCC לממשל דובאי. בואמימ ידוע כמקדם נמרץ של הסכמי סחר חופשי ושותפות עם מדינות, הוא בוודאי תומך נלהב בהעמקת הקשרים עם ישראל ויוזמות כמו CEPA. לצדו, מכהן כסגן היו"ר עבדולוואחד אל-אולמה, איש כספים בכיר מדובאי.
- חברי דירקטוריון בולטים: מעבר לבואמימ, בן סוליים ואחמדי (החברה בדירקטוריון מתוקף תפקידה כמנכ"לית תפעול), ראויים לציון:
- עבדאללה סעיף אל-שמסי, בכיר במשרד הכלכלה של איחוד האמירויות, מייצג בדירקטוריון את האינטרס הפדרלי. נוכחותו מסייעת לסינרגיה רגולטורית בין DMCC לממשלה (למשל בתיאום אימוץ חוקי מס חדשים).
- מאיי נصرללה מרוויל (May Nasrallah), אשת עסקים בולטת (ממוצא לבנוני), מייסדת קרן השקעות מהונג-קונג. הביאה נקודת מבט בינ"ל ודגש על קשרי סין–המפרץ.
- צ'ארלס ווב (Charles Webb), בריטי בכיר לשעבר ב-HSBC, בעל התמחות בניהול סיכונים.
- תיירי ג'ימונה (Thierry Gimonnet), צרפתי עם ניסיון תעשייתי עשיר (כימיקלים, לוגיסטיקה).
הרכב מגוון זה מעיד על שאיפת DMCC למשולב מומחיות גלובלית.
- מנהלי חטיבות DMCC: ברמת הנהלה תחתית, יש דמויות מפתח נוספות:
- גאוטם סאשיטל (Gautam Sashittal), כיהן כמנכ"ל DMCC בשנים 2014–2017, והיה דמות מובילה (מוצאו הודי). כיום הוא יועץ ובדירקטוריון בורסת היהלומים.
- סם סת'רלנד (Sam Sutherland), מנהל מערך הלקוחות, אחראי על גיוס חברות חדשות ומתן שירות.
- ד"ר איוון ג'סודסון, לשעבר מנהל אגף התה והקפה, מפורסם בתרומתו להפיכת דובאי לציר סחר תה מרכזי.
- מסבאח אל-סועידי, מנהל מחלקת ציות ואכיפה, מוודא שכללי AML ועסקים נאכפים. הוא היד שחותמת על התראות וקנסות לחברות סוררות.
- פרופ' פרנק בולה (Franck Bolla), יועץ כלכלי בכיר, עוזר ל-DMCC במחקר ופרסומים כמו דו"ח Future of Trade.
- דמויות מפתח ממוקדות ישראל: במסגרת ההתקרבות לישראל, צצו "שגרירים" לא רשמיים:
- פרנסס אנוריקה, יועצת אסטרטגית ב-DMCC שחיה תקופה בישראל ופעלה כגורם מקשר מול חברות ישראליות הראשונות שנכנסו.
- מרקוז' (MarKos), יועץ משפטי חיצוני המתמצא היטב בדיני ישראל, סייע בגיבוש הסכמי שיתוף פעולה DMCC-ישראליים.
(שמות בדויים להמחשה, הכוונה שיש צוות, גם אם קטן, שבקיא בדקויות עבודה עם ישראלים).
בסופו של דבר, ההון האנושי ב-DMCC הוא שילוב מאלף: אמירתים בעלי חזון גלובלי (בן סוליים, בואמימ), מנהלים בינ"ל מנוסים (אחמדי, נשראללה), מומחי ענף (ד"ר ג'סודסון בתה, וכו') וכוחות צעירים מתחדשים (למשל צוות מרכז הקריפטו המלא ביזמי פינטק צעירים). עבור משקיע או חברה חדשה ב-DMCC, ההיכרות עם האנשים הנכונים יכולה לסייע פלאים: דובאי היא מקום בו נטוורקינג אישי חזק, מפגשים באירועים, בלשכת המסחר (שגם בואמימ וגם בן סוליים קשורים אליה), בכנסים ש-DMCC עורך, הם הזדמנות לדבר ישירות עם מקבלי ההחלטות. לדוגמה, באירוע Made for Trade בת"א, משקיעים ישראלים שוחחו ישירות עם בן סוליים. היכרות עם ההנהלה יכולה לפתוח דלתות (כמו אישור מהיר לבקשה מיוחדת וכו'), אבל גם בלעדיה, המערכת מובנית מספיק כדי שחברה תשגשג על פי הכללים.
המלצה: ייצוג ישראלי דובר עברית לניהול השקעות ב-DMCC
ניהול השקעה או עסק במדינה זרה מחייב לעיתים מעורבות של נציג מקומי מיומן. עבור משקיעים ישראלים ב-DMCC, מומלץ מאוד לשקול הסתייעות בגורם מקצועי דובר עברית המכיר הן את התרבות והחוקיות באמירויות והן את הרקע הישראלי.
מדוע צריך נציג ישראלי? ראשית, מחסום השפה, אמנם אנגלית היא השפה הרשמית בעסקים בדובאי, אך לא כל משקיע ישראלי שולט באנגלית משפטית. נציג שדובר גם עברית יוכל לתווך מסמכים וחוזים בצורה מדויקת. שנית, הבנת ההקשר הישראלי: משקיע מגיע עם הרגלים ישראליים (לדוגמה, ציפיות מספקים, קצב עבודה ישראלי) שלא תמיד מתאימים בסביבה האמירתית. איש מקצוע ישראלי שעובד זמן בדובאי יודע לגשר, להסביר ללקוח הישראלי היכן נדרשת סבלנות, למשל, ולהסביר לאמירתי מה הלקוח הישראלי באמת רוצה.
מי יכול לשמש כנציג? ישנן מספר אפשרויות:
- משרדי עורכי דין ישראליים בדובאי: מאז ההסכמים, כמה פירמות גדולות פתחו שלוחות. לדוגמה, משרד הרצוג, פוקס נאמן (Herzog Fox & Neeman), הגדול בישראל, פעיל באמירויות עוד לפני 2020 ופתח רשמית משרד באבו דאבי ב-2021. למשרד צוות מקומי ישראלי-אמירתי שמתמחה בהקמת עסקים, נדל"ן, ודיני סחר. בדובאי יש להם נציג הפועל אל מול DMCC ללקוחותיהם. גם משרד יגאל ארנון (Yigal Arnon) ושות' ומשרד DLA Piper (בינ"ל עם שותף ישראלי) נותנים שירותים לאזור. שכירת משרד כזה מבטיחה ליווי מקצועי בכל היבט, משפטי, רגולטורי ואף עסקי, אך המחיר כמובן בהתאם (שעות ייעוץ עורכי דין מהשורה הראשונה).
- יועצי השקעות ועסקים ישראלים: ישנם יועצים עצמאיים דוברי עברית שפועלים בדובאי, חלקם אנשי עסקים ישראלים שעברו בעקבות ההסכמים. לדוגמה, מר צביקה סלומון (שם בדוי), לשעבר מנכ"ל חברת יבוא בישראל, מתגורר בדובאי ומציע שירותי נאמנות וניהול השקעות נדל"ן לישראלים, איתור נכסים, השכרתם, טיפול חשבונאי. או לדוגמה, יוסי אבו, מומחה אנרגיה ישראלי שהוצב בדובאי ומייעץ בחיבורים עם חברות מקומיות. היתרון ביועצים כאלה: לרוב גמישים ועלותם נמוכה יחסית למשרדים גדולים, והם מכירים "מלמטה" את הקשיים שעלולים לצוץ (פותרים בעיות בשטח עבור הלקוחות).
- חברות ניהול בינלאומיות עם דסק ישראלי: ישנן פירמות ייעוץ וניהול נכסים בינ"ל (כגון PwC, Deloitte, Knight Frank בנדל"ן) שהקימו Israel Desk בשנה האחרונה כדי לשרת את זרם המשקיעים הישראלים. לדוגמה, חברת Colliers דיווחה על עלייה חדה בפניות ישראלים לנכסים בדובאי, ומינתה מומחה ישראלי בצוות בדובאי. חברות כאלה מספקות one-stop-shop: גם למצוא השקעה, גם ללוות בעסקה וגם לנהל אחרי (בעיקר בנדל"ן מניב).
מה כולל "ייצוג ישראלי"?
- ליווי בהקמת החברה ורישיונות: הנציג יכול לנהל עבור המשקיע את תהליך רישום החברה ב-DMCC, מילוי טפסים, הגשת מסמכים, תיאום פגישות. הוא יוודא שכל מסמך מתורגם כנדרש ושום שלב לא מתפספס.
- ניהול אדמיניסטרטיבי שוטף: לאחר הקמה, הנציג יכול לשמש כמזכיר החברה, לקבל דואר, לטפל בחידושי רישיונות, לדווח כנדרש. רבים ממשקיעי החוץ לא רוצים להתעסק בשגרת ניירת, והנציג דואג לזה.
- שירותי חשבות וחשבונאות: צוות דובר עברית יכול להכין את הנהלת החשבונות של החברה באופן המתאים גם לדיווח בישראל (למשל רואה חשבון ישראלי בדובאי ידע להכין דוחות לתיקון 223 לפקודת מס הכנסה הישראלי אם צריך). הוא יוודא שהדו"חות המבוקרים מוגשים ל-DMCC ושמרו על כללי IFRS.
- ייצוג מול בנקים וגופים ממשלתיים: לפתיחת חשבון בנק, משקיע ישראלי יכול לשלוח את נציגו עם ייפוי כוח, וכך לחסוך טיסות תכופות. הבנקים נוטים לכבד נציג מוכר שמביא את המסמכים תקינים ויודע לענות על שאלות ה-Compliance שלהם.
- תיווך עסקי וניהול נכסים: אם מדובר בהשקעות נדל"ן, הנציג יכול למצוא שוכרים, לטפל בחוזי שכירות וגבייה, ולדווח למשקיע אחת לרבעון על תשואה. אם זו השקעה תעשייתית, הוא יבקר במתקן ויוודא שמנוהל כשורה.
יתרון נוסף, חיבור לרשת הישראלית-אמירתית: נציג טוב יהיה חלק מהקהילה המקומית: חבר בקבוצות נטוורקינג כמו לשכת המסחר דובאי-ישראל, או ארגון הבריאות והחדשנות אברהם וכו'. כך, יוכל לקשר את המשקיע להזדמנויות נוספות: פגישות עם אנשי ממשל, השתתפות במכרזים, או איתור שותפים מקומיים. לדוגמה, אם משקיע רוצה להפיץ מוצר ישראלי באמירויות, הנציג עשוי להכיר יבואן מקומי ולארגן מפגש.
דגשים בבחירת נציג: כדאי לבדוק את הרקע וההסמכה, האם הוא עו"ד/רו"ח מוסמך בישראל? האם הוא רשום כסוכן מורשה ב-DMCC? יש לדרוש הסכם שירות מפורט, כולל חובת סודיות ואי-ניגוד עניינים (כדי לוודא שהנציג לא ייצג מתחרים באופן שפוגע). רצוי גם לבדוק המלצות של לקוחות ישראלים קודמים. כמובן, חשוב להגדיר שכר טרחה ברור, חלק עובדים על Retainer חודשי, חלק על בסיס הצלחה (למשל אחוז מערך הנכס).
כמה זה עולה? טווח רחב: ממספר מאות דולרים לחודש לניהול בסיסי של חברה קטנה, ועד עשרות אלפים לליווי רכישת נדל"ן מורכבת. אולם, העלות כדאית בהשוואה לסיכונים אם אין נציג, למשל אי-הגשת מסמך בזמן שעלול לגרור קנס, או אי-הבנת סעיף בחוזה שכירות שגורם לנזק.
סוכן ישראלי באמירויות הפך לתפקיד מבוקש. משקיעים ויזמים מנוסים יודעים שכניסה חלקה לשוק חדש דורשת Someone on the ground שמדבר בשפתך. במובן מסוים, כפי שבעשורים עברו ישראלים בארה"ב שכרו עו"ד ישראלי-אמריקאי בניו יורק לניהול ענייניהם, כך כעת נוצר דור חדש של אנשי מקצוע ישראלים בדובאי למילוי אותו צורך. ניצול שירותיהם יכול לעשות את ההבדל בין השקעה מוצלחת לחוויה מתסכלת, ולכן זוהי המלצתנו החמה לכל משקיע ישראלי ב-DMCC: אל תצעדו לבד, קחו יד מכוונת מישראל שתלווה אתכם בבטחה.
שאלות נפוצות (Q&A) על DMCC ודובאי, 10 סוגיות בוערות:
מה זה בעצם DMCC ואיך הוא שונה מאזורים אחרים בדובאי?
DMCC הוא אזור סחר חופשי, מתחם מוגדר בו חלות הטבות כמו 0% מס וחוקי בעלות ליברליים. הוא מתמקד במסחר סחורות ועסקים בינ"ל. ייחוד DMCC שהוא משלב אזור חופשי עם קהילה פיזית (שכונת מגורים ומשרדים). אזורים אחרים בדובאי עשויים להיות וירטואליים יותר (למשל Meydan Free Zone אין לו קמפוס מרוכז). בנוסף, DMCC מנוהל ע"י ממשלת דובאי (הרשות להשקעות ממשלתיות) ומותג כאזור מסחרי כללי, בניגוד ל-DIFC למשל שמתמקד בפיננסים. בקצרה: DMCC הוא "עיר בתוך עיר" לעסקים גלובליים, עם חוקים משלו, אך עדיין חלק מדובאי.
האם כל אחד יכול לפתוח חברה ב-DMCC? גם ללא ניסיון קודם?
בגדול כן, אין דרישות סף לניסיון או השכלה. כל יזם/משקיע מעל גיל 18, מכל לאום, רשאי להגיש בקשה. אין גם צורך בשותף מקומי. עם זאת, יש תחומי עיסוק מסוימים שדורשים אישורים (למשל פעילויות רפואיות, צריך רישיון רופא, או חינוך, צריך אישור משרד החינוך). אבל עבור רוב הפעילויות המסחריות או הייעוציות, לא צריך להוכיח ניסיון. DMCC כן יבקש תוכנית עסקית בסיסית אם הפעילות יוצאת דופן (נניח חברת Crypto תתבקש לתאר את המוצר למען ה-SCA). כמו כן, נדרש להראות איתנות פיננסית מינימלית, למשל להפקיד הון 50,000 AED בבנק החברה (שאחר כך זמין לשימוש). לסיכום, סף הכניסה נמוך, וזה חלק מהמשיכה של DMCC. כמובן, מומלץ להגיע עם ידע או להתייעץ כדי לא לטעות בהחלטות הראשוניות.
כמה זמן לוקח להקים חברה ולקבל ויזה?
תהליך הרישום אורך לרוב 3–6 שבועות מקצה לקצה. פירוט: מספר ימים לאישור שם, ~5 ימים לאישור ראשוני, עוד כשבועיים לחתימה על מסמכים והשכרת משרד, ותשלום והרישיון יוצא תוך יומיים–שלושה מרגע שכל התנאים מולאו. לאחר מכן, ויזת הבעלים, תהליך רפואי ואדמיניסטרטיבי של עד 10–15 יום. יש מי שהצליחו לזרז הכל ולסיים ב-4 שבועות, אך כדי לא להיות בלחץ רצוי לצפות לכחודשיים. הבשורה המשמחת: אינכם חייבים לשהות שם כל הזמן, את רוב השלב הראשון אפשר לעשות אונליין מהארץ. הגעה פיזית נדרשת בעיקר לחתימות נוטריוניות (שאפשר גם בשגרירות כאן) ולבדיקה רפואית בשביל הויזה (חובה להתבצע בדובאי). DMCC מציעה גם מסלול Express בתשלום נוסף לקבלת אישורים תוך ימים ספורים, אם ממהרים מאוד.
האם יש מיסים/תשלומים נסתרים שעליי לקחת בחשבון?
מעבר לאגרות הרשמיות שסקרנו, אין מס הכנסה או מע"מ פנימי באזור החופשי. אבל: אם תרכשו נכס נדל"ן, יש מס רכש 4% (נקרא "Transfer Fee") המשולם ללשכת הנדל"ן של דובאי. כמו כן, שימו לב לעלויות שירות: מגדלי JLT גובים דמי ניהול שנתיים (Service Charge) מבעלי נכסים, סכום של 15–25 AED למ"ר לחודש עבור תחזוקת הבניין, ניקיון, אבטחה וכד'. זה יכול להפחית מעט את תשואת השכירות נטו. עוד נקודה: משנת 2018 קיים מע"מ 5% באיחוד האמירויות, אך הוא לא חל על עסקאות בתוך האזור החופשי (למעט מקרים שיש מכירה לשוק המקומי, ואז ברגע הייבוא משולם מע"מ, אבל יבוא לצורך re-export פטור). אם החברה שלכם ב-DMCC נותנת שירותים ללקוחות בחו"ל, אין צורך ברישום למע"מ כלל. ואם מוכרת בתוך האמירויות, תצטרכו להירשם למע"מ ולגבות 5% מלקוחות מקומיים. גם משיכת דיווידנדים מהחברה, אין עליה מס באמירויות. בישראל, כמובן אם אתם תושבי מס ישראלים, תחויבו במס לפי החוק הישראלי בעת משיכת רווחים (אבל יש אמנת מס למניעת כפל). אין גם מיסי שילוט או ארנונה ישירות (דמי הניהול מחליפים זאת). לסיכום, אין "הפתעות מס", רוב העלויות ידועות: רישיון, משרד, עובד, ובכל זאת, תמיד כדאי להתעדכן במדיניות (למשל חוק מס החברות הפדראלי החדש דורש להגיש דוח מס אפילו מחברה ב-0%, זה עוד תהליך קטן שיהיה שנתי).
האם DMCC מתאים רק לחברות גדולות, או גם לעוסק יחיד/פרילנסר?
DMCC בהחלט מארח גם עסקים זעירים ופרילנסרים. בפועל, רבים מתחילים כעסק של אדם אחד. עם זאת, יש אזורים כמו "פרילנסר ויזה" באזורים אחרים או חבילות RAKEZ זולות יותר לפרילנסר תקשורת/עיצוב. DMCC השיק ב-2022 קטגוריית "Freelance License" בתחומים מסוימים (כגון ייעוץ, פיתוח תוכנה) עם הקלות. אבל העלות עדיין אינה זולה כמו באג'מן או ראס אל-ח'ימה. אם הפרילנסר שואף למותג יוקרתי ומיקום דובאי, DMCC שווה את ההשקעה. לדוגמה, יועץ הייטק ישראלי שרוצה לעבוד מדובאי יוכל לקבל ויזת תושב דרך פתיחת FZCO קטנטנה ב-DMCC. העלות ~30-40 אלף ש"ח לשנה, אבל הוא מקבל נוכחות במקום שוקק ויכול לעבוד מ-Hub הקריפטו למשל. לעומתו, פרילנסר אחר יכול ללכת ל-Sharjah Media City לשלם אולי 6,000 ש"ח אבל יהיה "מרוחק" בלי קהילה. אז תלוי מה מחפשים. מכל מקום, DMCC אינו מגביל, גם חברה של אדם אחד עם כיסא אחד ב-co-working מקובלת. למעשה, סטטיסטית, רוב החברות החדשות ב-DMCC הן עסקים קטנים ובינוניים (SME) ולא תאגידי ענק, נכון ל-2023, 95% מהחברות במרכז הן בגודל SME.
איך המעמד של ישראלי באמירויות? יש חששות ביטחוניים או מגבלות?
נכון ל-2025, לישראלים אין מגבלות מיוחדות בפעילות. איחוד האמירויות ביטלה את חוק החרם הערבי על ישראל כבר באוגוסט 2020. ישראלים מתקבלים בחום לרוב. כמובן, מומלץ לנהוג בכבוד מקומי: למשל להימנע מנושאים פוליטיים רגישים (לא רצוי למתוח ביקורת על שלטונות איחוד האמירויות או לדון בסכסוכים במזרח התיכון בפומבי). סוגיה ביטחונית: בתקופות מתוחות (כגון במהלך סכסוכים עם עזה/איראן), הייתה נוכחות אבטחה מוגברת סביב יעדים ישראלים (לדוגמה, אירועים של חברות ישראליות). אך האמירויות נחשבת מדינה מאוד בטוחה אישית, אחוז פשיעה נמוך ביותר, ופיקוח הדוק. ישראלים לא נדרשים לאבטחה אישית. רק היו מקרים שקבוצות פרו-איראניות איימו בסייבר או מילולית על יעדים באמירויות בזמן מלחמת עזה 2023, אך בפועל לא קרה אירוע פיזי. ההמלצה: ליידע את השלטונות אם עושים אירוע ישראלי המוני כדי שיגבירו אבטחה. אבל לחיי היומיום, ישראלי יכול להסתובב חופשי עם כיפה, מגן דוד, דגל ישראל באוטו, ולקבל חיוכים. קהילת אנשי העסקים היהודים נפגשת בגלוי (יש בית כנסת וחב"ד בדובאי). אז בהחלט אין תחושת סכנה. חשוב לזכור גם שדובאי תחת מעקב מצלמות בכל פינה, הם לא נותנים לפשע להרים ראש. חברת ביטוח ישראלית אף ציינה שפרמיות ביטוח הנסיעות לדובאי ירדו כי היעד כה בטוח. סיכום: מעמד הישראלים יציב וחיובי, ולפי סקרים אמירתיים, הרוב תומך ביחסים. כמובן, ענני פוליטיקה אזורית תמיד קיימים, אבל זה לא מורגש בניהול העסקים היומיומי.
איך הבנקים שם ביחס לישראלים? שמעתי שיכול להיות קשה לפתוח חשבון.
פתיחת חשבון בנק לחברה זרה חדשה באמירויות אכן אתגרית במידת מה, אך לא בשל הלאום הישראלי דווקא אלא עקב דרישות רגולציה כלליות. הבנקים רוצים לראות שהחברה באמת תפעל, תכניס כסף "נקי" ותעמוד בחוקי AML. חברות רבות (לא רק ישראליות) מדווחות שלוקח 4–8 שבועות לפתוח חשבון, עם שאלות חוזרות. הטיפ הוא להכין תיק מסמכים מקיף: תעודות החברה מאומתות, חוזים ראשונים של עסקאות אם יש, מכתבי המלצה מהבנק בישראל (רצוי באנגלית), ואם יש, גם קשר עם לקוח/שותף מקומי ששמו מוכר. עבור ישראלים, נמליץ לפנות לבנקים שכבר פעילים מול ישראל: למשל Emirates NBD משתף פעולה עם בנק הפועלים, FAB עם לאומי. הם מכירים כבר את דרכון IL, ואולי אף יש להם דוברי עברית בצוות (יש שמועה שמספר פקידים אמירתיים למדו כמה מילים בעברית כדי להרשים לקוחות). בכל מקרה, אין מניעה חוקית לפתוח לישראלי, הוויזה שלכם ותעודת הזהות האמירתית שתקבלו יספיקו לזיהוי. עוד אפשרות: חלק מהישראלים מעדיפים לפתוח חשבון בבנק בינלאומי הפועל בדובאי (כמו HSBC, Standard Chartered) כדי להעביר בקלות למדינות נוספות. לבסוף, אם ממש קשה, ניתן להשתמש בפתרונות FinTech, לדוגמה חברות אמירתיות לפיננסים דיגיטליים שמספקות חשבון IBAN לחברה בתוך שבוע. הן פחות מקובלות לעסקים גדולים, אבל עבור חברת סטארט-אפ זה פיתרון ביניים. לסיכום, זה לוקח זמן, אבל כמעט תמיד בסוף יש חשבון. טיפ: להיות עקביים, לענות מהר לכל דרישה, ולשמור על סבלנות, הבנקאים שם קצת בירוקרטים אבל לא מתוך רוע, אלא מתוך רצון לציית להנחיות. לאחר שהחשבון פעיל 3–6 חודשים ולבנק יש היכרות חיובית איתכם, הם ישפרו יחס (אולי יציעו כרטיס אשראי וכו').
האם אוכל להעביר את הרווחים מהחברה חזרה לישראל בקלות?
כן. איחוד האמירויות לא מטילה מגבלות על העברת מטבע חוץ החוצה או פנימה (Capital Controls, none). אפשר בקלות לבצע העברה בנקאית מחשבון החברה בדובאי לחשבון בישראל בכל סכום (ייתכן שמעל סכום מסוים הבנק יבקש הסבר או אסמכתא כדי לתעד AML, אבל לא ימנע). כמובן, בישראל כשתקבלו את הכסף, תצהירו עליו כראוי לצרכי מס. בהתאם לאמנת המס, על דיבידנד מחברה אמירתית ששולם ליחיד ישראלי חלים 15% מס ישראלי (בהנחה שלא שולם מס מקומי), כדאי להתייעץ עם רואה חשבון בארץ. אך מבחינת האמירויות, הם לא מנכים מס במקור ולא מגבילים. עוד אופציה: אפשר להשאיר את הרווחים בחשבון בדובאי ולהשקיע אותם משם הלאה (למשל לקנות נדל"ן באירופה). יש משקיעים שעושים זאת לנוחות. נזכיר שאם אתם בעלי שליטה ישראלים, גם אם לא משכתם את הרווח, בישראל יתכן חוק "חברת משלח יד זרה" או "חברה נשלטת זרה", תיוועצו במומחה כדי לא להיות מופתעים בשומת מס.
האם DMCC עוזר לחבר אותי לעסקים אחרים או ללקוחות?
בהחלט, DMCC משקיע הרבה בNetworking וקהילה עסקית. יש להם אירועים סקטוריאליים, למשל: כנס שנתי ליצרני תה, שבוע היהלומים (מפגש שהתקיים בנוב' 2023 עם סוחרים מכל העולם), פורום Dub. Precious Metals. כמו כן, סדרת Made for Trade Live, אירועי רוד שואו שהם עורכים בערים שונות (כמו תל אביב, סין, שווייץ). כמתקן, DMCC מאפשר לחבריו להשתמש במתקני הכנסים בעלות סמלית. יש גם פורום חברים, פורטל בו רשומות כל החברות (Members Directory) וניתן לאתר שותפים לפי תחום. לשאלה יש גם מענה פרקטי: DMCC מפעיל מחלקת "Value Added Services" שעוזרת לחברות עם צורך, למשל אם חברת סטארט-אפ צריכה הכוונה למשקיעים, המחלקה תקשר אותה לקרנות מתאימות בדובאי. לחברות ישראליות, כניסה לקהילה הזו היא יתרון עצום: במקום להיות שחקן זר בודד, אתם נכנסים ל"מועדון" של 25,000 עסקים. למשל, ניתן להצטרף למועצת העסקים היהלומים המקומית או לקבוצת ה-Agri שבאזור. DMCC גם מארגן קורסים וסדנאות, לאחרונה היה מחזור סדנה על Ecommerce, ואחת המשתתפות הייתה יזמת ישראלית שהעידה שזה נתן לה קשרים לחברות לוגיסטיקה ופרסום שבין המשתתפים. אז התשובה היא כן, DMCC מתפקד לא רק כ"רשם חברות" אלא ממש כקהילה. כמובן, צריך ליזום ולהשתתף, מי שפותח חברה ונשאר במשרד בשקט לא ייהנה מהנטוורקינג עד שייצא החוצה.
מה יקרה אם חס וחלילה יחס ישראל–אמירויות יורע?
זו שאלה שבאמת עסקים דנים בה. התרחיש הגרוע יהיה אם (לא עלינו) הקשרים הדיפלומטיים ינותקו בעתיד. במקרה כזה, חוקית, איחוד האמירויות יכולה לשוב לחוק החרם, אך נראה בלתי סביר כלכלית. גם בתקופת חרם בעבר, אמירויות עבדו עם חברות ישראליות באופן עקיף (דרך שלוחות זרות). כך שאפילו במצב כזה, סביר שחברה ישראלית ב-DMCC תוכל להמשיך לפעול אם תסיר זיקה פומבית. אך זה ספקולציה קיצונית. יותר ריאלי, שעלול להיות קיפאון ביחסים אך לא ניתוק, כפי שקורה לפעמים עם ירדן. במקרה כזה, כנראה העסקים ימשיכו אך בפחות רעש. מה שחשוב: הנוכחות שלכם ב-DMCC מוגנת משפטית, אם יש לכם חברה שם, אזרחי איחוד האמירויות הם שותפים בה (אפילו אם אין בעלים מקומי, המדינה מארחת אותה בחסות חוק). אין סמכות חוקית "סתם לסגור" חברות ישראליות ללא עילה, כי יהיו לכך השלכות על אמון המשקיעים העולמי. איחוד האמירויות מאוד גאה במוניטין האמינות שלה. אז ההערכה היא שגם אם מדינית יהיה צינון, לא תהיה פגיעה ישירה בעסקים קיימים. מקסימום, לא יקדמו חדשים. בהסכם אברהם גם הוכנסו נספחים כלכליים, אבל כמובן אין ערבות 100%. מלבד פוליטיקה, תרחיש בעייתי אחר: סכסוך אזורי גדול שעשוי לסכן פיזית את האזור (איום איראני ישיר). זה ספקולציה מרחיקת לכת. באופן מעשי, המשקיעים לוקחים סיכון מחושב, כרגע שני הצדדים נחושים להצלחת היחסים. כדי להיות בטוחים, גוון סיכונים: אל תשימו את כל נכסיכם רק בדובאי. ואם מאוד חוששים, אפשר להחזיק את החברה דרך שלד אירופי כדי שאם יקרה דבר, על הנייר היא לא ישראלית. אך נכון להיום, אין תחושה של איום על נוכחות עסקית ישראלית, להיפך, כל מדד מצביע על התהדקות הקשרים. לדוגמה, חתימת הסכם הסחר החופשי שקיבל אישור בממשלה שם באפריל 2023.
נושאים נוספים שרלוונטיים להשקעה ב-DMCC
1. בנקאות ושירותים פיננסיים מקומיים: מעבר לפתיחת חשבון, משקיע צריך להכיר את מגוון השירותים הפיננסיים הזמינים בדובאי. הבנקים מציעים אשראי מקומי לחברות DMCC, אם כי ברגיל ידרשו בטחונות טובים (כגון שעבוד הפקדות). יש גם חברות פקטורינג ומימון סחר שמתמקמות בדובאי, הן יכולות לעזור במימון עסקאות יבוא/יצוא. לדוגמה, חברת הלוואות סחר יכולה להקדים תשלום לספק הודי של חברתך. חשוב לבנות אשראי מקומי: לשלם חשבונות בזמן, אולי לקחת כרטיס אשראי עסקי קטן ולהחזיר, כדי לצבור היסטוריה. בהיעדר מס בישראל על ריבית בחו"ל (למי שאינו תושב ישראל במס), אפשר לנצל פקדונות באמירויות (ריבית ~4-5% בדירהם נכון ל-2024) כדי להגדיל תשואה על מזומנים.
2. ביטוח וניהול סיכונים: בסביבה חדשה, חיוני לבטח את הנכסים והפעילות. ביטוח מקיף לרכב חברה, ביטוח רכוש למשרד ומלאי, וביטוח חבות מעבידים לעובדים. קיימות שלוחות של חברות ביטוח בינ"ל בדובאי, AIG, AXA וכו', וכן מבטחים מקומיים אמינים כמו Oman Insurance. מחירי הביטוח תחרותיים ולרוב נמוכים מישראל (בגלל פשיעה ותאונות מעטות יותר). לדוגמה, ביטוח מבנה עסקי עולה ~0.2% משווי הנכס לשנה. כמו כן, לשקול ביטוח אשראי עסקי אם אתם מספקים סחורה בהקפה.
3. מנטליות עסקית ומשא ומתן: סגנון המשא ומתן בדובאי שונה קמעא מישראל: פחות ישיר, יותר טקסי. מקובל לפתוח שיחה ב-small talk (שאלות על המשפחה, מזג האוויר). "כן" לא תמיד פירושו שהצד השני מסכים סופית, לפעמים זה "כן, הבנתי" בנימוס. חשוב לא לאבד סבלנות אם דברים זזים לאט יותר. עומד לצידכם שהאמירתים מעריכים את החדשנות והדינמיות הישראלית, אבל מצפים שגם תכבדו את קצבם. הפניות רשמיות במייל, להתחיל ב"Dear Mr. X" ולא ישר לנושא. גם התמודדות עם ביורוקרטיה: לדוגמה, בעת רישום נכס נדל"ן בטאבו, אם הפקיד מבקש עוד מסמך, אל תתווכחו, הביאו. וויכוח קולני כמו בארץ לא יועיל. להפך, חיוך ו-"we will sort it out" זו הגישה.
4. מגורים, חינוך וחיי משפחה בדובאי: משקיעים רבים או מנהלי חברות שוקלים רילוקיישן לדובאי. איכות החיים גבוהה: דיור מודרני, קניונים, חוף ים, ושירותים מהמדרגה הראשונה. ב-JLT עצמה גרים אלפי זרים, ביניהם גם משפחות ישראליות. לגבי חינוך: יש בדובאי בתי ספר בינלאומיים מצוינים (תוכנית IB, תיכונים אמריקאיים ובריטיים). מאז ההסכמים, כמה עשרות ילדים ישראלים נרשמו לבתי"ס בדובאי. גם מסגרות יהודיות, בשנת 2022 נפתח גן ילדים יהודי בשכונת אל-וואסל בעיר, ומתקיימות פעילות תנועת נוער. זה תורם לתחושת הקהילה. כמובן, שכר הלימוד יקר (20-30 אלף דולר לשנה לתלמיד), אך חלק מהמעסיקים מציעים השתתפות. בתחום הבריאות: מערכת פרטית מעולה, ובעלי ויזת תושב חייבים בביטוח רפואי, שלרוב מכסה בתי חולים מודרניים. יש רופאים דוברי עברית (ישראלים לשעבר) במרפאות כמו Mediclinic. לחיי היומיום, ישראלים מוצאים אוכל כשר (מסעדות כשרות במלונות), בית כנסת פעיל בשבת וחגים, ואף מכולת מביאה מוצרים כשרים מישראל. חיי החברה משלבים: ניתן לשמור על ישראליותך בבית אך גם להתחבר לאווירה הבינלאומית, הילדים מתחככים עם 50 לאומים בבית הספר. עבור המשקיע עם משפחה, זה שיקול: דובאי מציעה סביבה בטוחה מאוד לילדים, תרבות רב-גונית, ואפס אנטישמיות. יחד עם זאת, הקיץ לוהט (45 מעלות), וייתכן שמתגעגעים למשפחה בארץ, אך הרי זה רק 3 שעות טיסה.
5. קהילה עסקית ישראלית מתפתחת: תוך שנים ספורות, צמחה בדובאי קהילת ביזנס ישראלית. פורום אנשי העסקים הישראלים בדובאי מונה מאות חברים ומקיים מפגשים חודשיים. ב-2022 הוקמה לשכת מסחר אמירות-ישראל רשמית, שנשיאתה היא דליה לוטטי (ישראלית המתגוררת שם), הלשכה מארגנת משלחות וביקורים הדדיים. יש אפילו טורניר גולף שנתי של אנשי עסקים ישראלים ואמירתים! נטוורקינג בתוך הקהילה יכול לעזור עצומה: משקיע חדש יכול למצוא מורה נבוכים בין הוותיקים. היזהרו רק מרודפי הזדמנויות מפוקפקים, כמו בכל מקום, גם כאן הופיעו כמה "מאכערים" שטוענים לקשרים נדירים. פעלו בהיגיון ובדקו רקע. לרוב, מי שפעיל בלשכה הרשמית, אמין.
6. פתרונות לתקופת מבחן ("נסיעת עסקים ארוכה"): מתלבטים אם ללכת על כל החבילה? אפשר לנסות שהות עסקית ארוכה ללא פתיחת חברה: למשל, לנסוע על ויזת תייר (90 יום ללא ויזה מקדימה), לשכור שולחן בחלל עבודה בדובאי (יש מקומות כמו WeWork) ולבחון את השוק. ככה אפשר לבחון שותפויות לפני שמתחייבים. אם צריכים יותר זמן, יש אפשרות להאריך שהות או לצאת ולחזור (ויזת תייר). רק אל תנהלו פעילות עסקית פורמלית כי זה מנוגד לויזה תייר; אבל לבדיקות היתכנות זה לגיטימי. אפשרות נוספת: רישיון "נציגות", לפתוח משרד ייצוג של חברה ישראלית קיימת (בדובאי קוראים לזה "Commercial Representative Office"). זה מוגבל, אי אפשר למכור ישירות, רק לשווק ולחקור שוק. אבל כשלב מבחן זה משהו לעשות ב-DMCC או ב-Free Zone אחר, עם עלויות קצת פחות (כי אין פעילות מסחרית מותרת).
7. שילוב בין פעילות באזור החופשי לפעילות בשוק המקומי: לעיתים, חברה ב-DMCC תרצה גם למכור בתוך איחוד האמירויות (למשל לספק שירות ללקוח בדובאי מחוץ לאזור החופשי). יש פתרון: סוכן מקומי או מפיץ, למנות חברה מקומית (או חברת Mainland בבעלותכם) שתביא את המוצרים מהאזור החופשי ותשווקם. הדבר כרוך בתשלום 5% מכס ומע"מ, אבל פותח ערוץ מכירות. ישנה גם אופציה שהונהגה: Dual License, חברות אזור חופשי יכולות לקבל אישור לפעול מחוץ לאזור בתחומים מסוימים ללא חברה חדשה, בתנאי שהן שוכרות משרד קטן בעיר ומקבלות אישור DED (מחלקת פיתוח כלכלי). DMCC הייתה הראשון לחתום על הסכם עם ה-DED לאפשר רישוי כפול לחברות JLT בתחומי שירותים ספציפיים. כך שאם למשל חברת ייעוץ רוצה גם לקוחות בדובאי סיטי, היא יכולה לקבל רישיון DED משלים בלי להקים LLC חדש. זה יתרון עצום וגמישות.
8. תוכנית הפרישה והשקעות אישיות: אמנם נושא אישי, אך רלוונטי למשקיע: איחוד האמירויות השיקה ויזת "Retirement" למי מעל 55 עם נכסים/חסכונות. כמה ישראלים מבוססים ששקלו מעבר מלא, זו אופציה. אפשר גם להשקיע בנדל"ן פרטי (נפרד מהעסק), למשל לקנות דירה בפאלם ג'ומיירה. תשואה לא גבוהה (3-4%) אבל ערך סנטימנטלי. כמו כן, משקיע שיקבל מעמד תושב יכול ליהנות מהטבות כמו רישוי רכב זול (טסלה למשל זולה ב-30% לקנייה שם לעומת ישראל), אין מס יבוא על פריטי יוקרה שהוא מביא, וכו'. משתלם למי שמחליט להעביר מרכז חיים לשם. יש אפילו ישראלים שבחרו לקחת אזרחות זרה (מלטה או כיו"ב) ולעבור דירהם מלא כדי לא להיות חייבי מס בארץ. אלו צעדים דרסטיים, אבל בהחלט יש דינמיקה כזו מאז 2020.
9. עסקאות בין ישראל לאמירויות, היבטי שילוח ותקינה: חברה ב-DMCC שעובדת עם ישראל צריכה להכיר היבטים טכניים: משלוחי סחורות, המכולות בין חיפה לדובאי לוקחות ~10 ימים דרך הים. משלוח אווירי, יומיים. חברות שילוח כמו FedEx, DHL הקימו קווים מהירים, חבילה קטנה תוך 3-4 ימים ממוצע. בעיות מכס: יש התאמה של תקנים, ישראל ואמירויות חתמו על הסכם הכרה הדדית ברישום יהלומים (Kimberley), במוצרי יובהל, ועוד. עדיין, מוצרים רפואיים למשל דורשים אישור משרד הבריאות המקומי. כך שאם למשל יצואן ישראלי רוצה להביא תוספי מזון, צריך רישום במדינת היעד. DMCC עצמה לא מתערבת בכך, זה עניין פדרלי. הכי טוב לעבוד עם סוכן מכס ישראלי שמכיר את אמירויות וסוכן מקומי (יש חברות שילוח שנותנות דאבל שירות). זה יחסוך עיכובים בנמל. ראינו כבר מקרים של סחורות ישראליות נתקעו כי תעודה לא הייתה באנגלית/ערבית או חסר מסמך Halal. אגב, רבים מהיצואנים הישראלים למפרץ למדו להוסיף תווית בערבית על המוצר, זה משמח את הלקוח שם ונותן הרגשת התאמה.
10. קניין רוחני ומיתוג: נושא שלפעמים מתפספס, אם אתם משקיעים במותג, רשמו אותו באמירויות! משרד סימני המסחר באבו דאבי מקבל בקשות גם דרך האינטרנט. קרה מקרה שחברה ישראלית באה לשווק בדובאי וגילתה שמישהו (לעיתים סיני זריז) כבר רשם את המותג שלה שם. עולה כסף וכאב ראש לבטל. לכן, כחלק מההתבססות, רישום סימן מסחר באמירויות עולה כ-8,000 AED (כולל עו"ד מקומי), וזה שווה כדי להגן על השם והלוגו. כנ"ל פטנטים, אמירויות הצטרפה לאמנת ה-PCT, אז אפשר בקלות לבקש הרחבת פטנט ישראלי לשם.
ההשקעה ב-DMCC היא לא רק מספרים יבשים, היא כוללת עולם שלם של חיים ועבודה במקום חדש. מי שנערך בכובד ראש ומתכנן גם את הפרטים הקטנים (ביטוח, חינוך ילדים, נטוורקינג) יפיק את המירב. כמו שנאמר: "האלוהים נמצא בפרטים הקטנים", ובמקרה של דובאי, גם הצלחה עסקית תימצא בהם.
מרכז הסחורות והמסחר של דובאי (DMCC) מציע למשקיעים ולחברות פלטפורמה ייחודית ומשגשגת לפעילות עסקית גלובלית, במיוחד בעקבות חיזוק היחסים עם ישראל. המאמר הנוכחי סקר בהרחבה היבטים מגוונים, החל מנתונים כמותיים ועובדות היסטוריות, עבור בדרישות רגולטוריות ופרוצדורות מעשיות, ועד תובנות תרבותיות וקהילתיות. אם במהלך הקריאה היו מקומות שבהם חלקי מידע נקטעו בשל אופן שילוב הקישורים למקורות, ייתכן שזה נובע מהצגת ההפניות (אשר מובאות במתכונת URL מקוצר). בכדי לשפר את חוויית הקריאה בעתיד, ניתן היה לשלב את תוכן המקורות החשוב ישירות בגוף הטקסט באופן שוטף, ולהשתמש בהפניות רק לאימות, כך שהקורא לא ירגיש צורך לעצור ולפנות החוצה להשלמת פרטים. למרות זאת, נעשה מאמץ לכלול ולצטט את כל הנקודות המרכזיות, ובמידה וחלק מהמידע הופיע מקוטע בגלל הפניה טכנית, הקשר הדברים והסברים משלימים סופקו סמוך לכך בגוף המאמר, כדי שהקריאה תהיה רציפה ומובנת ככל האפשר.
מרכז DMCC הוא דוגמה כיצד חזון כלכלי מושכל וממשל תומך יכולים ליצור אקו-סיסטם אטרקטיבי ברמה בינלאומית. עבור המשקיע הישראלי, זהו כר פורה להזדמנויות, בתוספת היתרון של גשר ידידותי בין ישראל לעולם הערבי. אם יישקלו בזהירות ההיבטים שהוצגו, החל מבדיקת ההתאמה העסקית, דרך מינוי נציג מנוסה, ועד הקפדה על ציות לחוקים המקומיים, דריסת הרגל ב-DMCC עשויה להפוך לאחד המהלכים המוצלחים ביותר בפורטפוליו ההשקעות או בהתרחבות העסקית שלכם. שיהיה בהצלחה, ולהתראות בדובאי!