דובאי

הנורמליזציה של היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות במסגרת הסכמי אברהם פתחה הזדמנויות חדשות לאזרחים ישראלים במגזרים שונים, כולל נדל"ן. עם זאת, פעילות בשוק הנדל"ן בדובאי מגיע גם עם אתגרים וסיכונים. מאמר זה מתאר את העשה ואל תעשה עבור משקיעים ישראלים המתעניינים בשוק הנדל"ן של דובאי.

מה לעשות
ביצוע בדיקת נאותות
חשוב למשקיעים ישראלים לבצע בדיקת נאותות קפדנית לפני ביצוע כל השקעה בנכס. זה כרוך בחקר המוניטין של היזם, כדאיות מיקום הנכס ומגמות השוק הנוכחיות.

התייעצות עם מומחים מקומיים
בקש ייעוץ ממומחי נדל"ן מקומיים או יועצים משפטיים אשר מכירים את המורכבות של שוק הנדל"ן של דובאי והחוקים החלים.

הבנת המסגרת הרגולטורית
היו מודעים לסביבה הרגולטורית בדובאי, כולל הדרישה להיתרים מסוימים ולחובות החוקיות לבעלי נכסים. זה יכול לעזור בהבנת הזכויות והחובות הקשורות לבעלות על נכס.

וודא ערך מכירה והשכרה חוזרת
לפני השקעה, שקול את הזדמנויות מכירה חוזרת והשכרה של הנכס. גורמים כמו מיקום, שירותים ופיתוח קהילתי ממלאים תפקיד בקביעת הערך העתידי של הנכס.

אל תעשה
המנעות מקניה אימפולסיבית
הפיתוי של נכסי יוקרה ותשואות גבוהות יכול להיות מפתה, אבל קנייה דחופה ללא מחקר מספק יכולה להוביל להפסדים משמעותיים.

לא להתעלם מהאותיות הקטנות
חוזים עשויים לכלול סעיפים שעלולים להיות שליליים עבור הקונים, כגון קנסות בגין איחור בתשלומים או זכותו של היזם לשנות את מאפייני הנכס ללא הודעה מוקדמת. התייעצו עם עורך דין דובר עברית מומלץ.

לא להתעלם מסיכוני מטבע
שערי החליפין המשתנים בין השקל הישראלי לדירהם של איחוד האמירויות עלולים להשפיע על ערך ההשקעה הכולל. לפיכך, מומלץ לקחת בחשבון סיכוני מטבע.

לא להסתמך על כך שיש ערכאה משפטית יעילה בדובאי
בעוד שהנורמליזציה של היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות שיפרה את הקשרים הבילטרליים, מערכת המשפט באיחוד האמירויות עשויה להציב אתגרים בפני משקיעים זרים, כולל ישראלים. תהליכים משפטיים יכולים להיות ארוכים, יקרים ובלתי צפויים.

חשוב

בעוד שפתיחת שוק הנכסים בדובאי לאזרחים ישראלים מציעה הזדמנויות מבטיחות, היא מלווה בסיכונים ובמורכבויות שאסור להתעלם מהם. מומלץ מאוד למשקיעים לבצע בדיקת נאותות יסודית ולהתייעץ עם מומחים כדי לנווט את האתגרים הייחודיים

חוזה טיפוסי לקניית נכס בדובאי, מחייב את המשקיעים לשלם 50% מהעלות הכוללת של הנכס בתשלומים רבעוניים על פני שנתיים, כאשר היתרה מתחלקת לתשלומים חודשיים אשר אמורים, בתיאוריה, להתחיל כאשר הבעלים כבר השתלט על הנכס. עם זאת, עיכובים וביטולים של התפתחויות מתרחשים לעתים קרובות באיחוד האמירויות, אך הקונים נשארים אחראים למילוי הצד שלהם בחוזה.

כאשר פרויקטים נתקעים או מושבתים, הממשלה תתפוס את הקרקע, ולעתים את נכסי חברת הנדל"ן אם יוכלו. אבל קונים שלא הבטיחו את זכויותיהם עדיין צפויים להמשיך לשלם בכל מקרה. הבנקים בדובאי ואיחוד האמירויות מרוויחים ישירות רכוש, והם לא עושים מאמצים רציניים לעצור חברות שלא עומדות ביעדים.

רוב הישראלים קונים את הנכסים האלה כהשקעות, אינם מתייעצים עם עורך דין מטעמם. בזמן הקניה יש להם כוונה להשכיר את הנכסים, אבל ברגע שהפיתוח מסתיים, הם מגלים שרבים מהממפרטים שהיו רשומים בחומר הפרסומי בוטלו או שונמכו, הם צריכים להתמודד עם המציאות שהנכס שלהם אינו אטרקטיבי לדיירים כפי שהם חשבו שזה יהיה, והם בסופו של דבר פשוט נתקעים עם נטל כלכלי כבד. הם לא יכולים להשכיר אותו ולא למכור אותו, והם עדיין צריכים לעמוד בתשלומים החודשיים תוך תשלום שכר דירה או משכנתא על הבית שבו הם גרים בפועל.